בסוף השיחה עם מפקד הגדוד הוא לרגע מחייך, מסיר לשנייה את הרצינות והרשמיות המלווה את התפקיד המורכב של מפקד גדוד בלחימה עצימה, ומבקש בקשה קטנה: להעביר דרישת שלום לאישתו ולשתי הבנות הקטנות - אחת בת שלוש והקטנה בת ארבעה חודשים. "בפעם האחרונה שפגשתי אותן זה היה לפני חמישה שבועות", הוא אומר.
לפני החזרה הביתה מבקש סא"ל י׳ להעביר מסר חם לכל האמהות של לוחמי הגדוד, שמרביתם נלחמים בלבנון כבר שבועות ארוכים: "בראש ובראשונה האמהות צריכות להיות גאות בילדים שלהן. הם נלחמים בתקופה המורכבת ביותר שהמדינה ידעה. הבנים שלהן הולכים בראש מורם בהבנת העל כי הם מגנים על הבית על ישובי הצפון. זה דור יחיד במינו. וזה הגדוד הכי טוב בצה"ל".
כאשר נשאל איך מתמודדים עם זה, הוא משיב בביטחון רב: "יש לי את הגדוד הכי טוב בצה"ל אז מחסלים את האויב. בוא נגיד שהצד השני לא בעדינו".
מפקד הגדוד מסביר על השוני בלחימה בזירה לבנון ועל המורכבות ביחס ללחימה בעזה: "השטח שונה עם אתגרי קרקע גדולים - הרים, גבעות, נחלים שונים. זה שונה ממה שאנחנו מכירים בעזה".
סא"ל י׳ אומר כי חיזבאללה הצליח להפתיע, אם כי לדבריו זה היה ברמה של שולי הלחימה: "תמיד יש דברים חדשים, אבל לרוב נערכנו בצורה טובה. כמות ההתחפרות של האויב בתשתיות שהוא בנה, וכמות הזמן שהוא נערך לזה, הפתיעה אותנו. תוואי תת-קרקעי, פיזור של אזרחים - אין שום מרחב שלא מצאנו בו אמצעים של אויב. מצאנו בתים עם כמויות גדולות של אמצעי לחימה. כל המרחב גויס לצורך קידום הלחימה, בין בהסתרה של אמצעי לחימה בבתים… כולם שותפים לאירוע הזה. אין צדיקים בסדום".
לדברי מפקד הגדוד, כל בית שנמצא בו אמצעי לחימה מושמד עד כה: "גנבנו המון בתים ומבנים בכפר, סדר גודל של עשרות רבות".
המדינה חייבת להמשיך לטהר את המרחב, לתפוס עמדות שולטות ולאתר בתוך הכפר ובמרחב שמחוצה לו את מערכי חיזבאללה ולהשמיד אותם.