הרחפן הוא כלי יעיל בשדה הקרב החדש. הוא קטן, מהיר יחסית, ניתן להפעיל אותו בכל מרחב: עירוני וצפוף, בשטח פתוח, ביום ובלילה. כמעט בכל מזג אוויר ובכל תנאי ראות. העובדה כי הוא טס בגובה נמוך ובתאי שטח מוגבלים וקטנים מקשה על זיהוי מקדים של הרחפן ועל ניטרולו מבעוד מועד.
צה"ל הפעיל מספר מערכים לגילוי ולהפלה של הרחפנים. האמצעי הנפוץ ביותר הוא באמצעות לוחמה אלקטרונית. מערכת סורקת את טווח תדרים. מאתרת את התשדורות האלחוטית של מערכת ההפעלה והרחפן. ומכאן ניתן להשתלט על הפעלת הרחפן ולהפילו.
על פי הערכות במערכת הביטחון האיראנים פיתחו ויצרו עבור חיזבאללה מאות ואף אלפי רחפנים אשר מופעלים באמצעות סיב אופטי. בתחילה סבורה במערכת הביטחון כי טווח הטיסה של הרחפנים הללו הוא מוגבל לשני ק"מ. אולם במהלך הלחימה התברר כי הטווח מגיע על מעבר לעשרה ק"מ. הרעיון שמאחורי הטכנולוגיה אינו חדש והוא מבוסס על הדור הראשון של טילי הנ"ט המופעלים בעזרת כבל תשדורת מעמדת המפעיל לטיל.
הפיתוח של הרחפן עם הסיב האופטי יוצר מערכת סגורה בין המפעיל לרחפן ולא מאפשר חדירה של לוחמה אלקטרונית כדי להשתלט על הרחפן מרחוק ולהפיל אותו. מפקדי אוגדה 162 סיפרו כי במהלך התימרון חיזבאללה הפעיל על כוחות האוגדה עשרות עד מאות רבות של רחפני נפץ לצד ירי מרגמות וטילי נ"ט והכל במטרה לעצור או להקשות על מהלכי התמרון. חיזבאללה נמנע מלנהל לחימה פנים אל פנים והעדיף לפעול מרחוק.
בצה"ל אומרים כי מידת הנזק של הרחפנים המצטברים הוא מוגבל. אולם הוא מקשה על פעולות התמרון והוא עשוי להיות כזה שיכול להיות קטלני. בצה"ל מבינים כי הרחפנים המופעלים באמצעות סיב אופטי הם אתגר שמחייב את צה"ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות למצוא את הפיתרון הטכנולוגי להתמודד ולהכריע אותו.
התרעות פיקוד העורף