לדבריו, "אני מבין שהמשחק בלבנון הוא לא משחק בינינו לבין החיזבאללה - הוא כפול במספר המשתתפים. אלה אנחנו, חיזבאללה, לבנון וארצות הברית". עמידרור הדגיש כי הקשר עם וושינגטון מחייב את ישראל לנהוג בזהירות: "אנחנו מצויים עם ארצות הברית ב'רומן מתמשך' גם בנושא של עזה ואיראן. אנחנו משתדלים לא להקשות על ארצות הברית ככל יכולתנו כי אנחנו רוצים הישגים לאמריקנים כדי לא 'להציק' להם במקומות אחרים".
בצל המציאות הזו, סבור עמידרור כי חיזבאללה מזהה את המגבלות ומנצל אותן לטובתו. "חיזבאללה מנצל את זה ומבין את זה", אמר, אך הבהיר כי בניגוד לעבר, אין בכך כדי לעורר דאגה עמוקה מבחינתו: "בשונה מהעבר, אני לא מוטרד מהעניין. חיזבאללה לא יכול להתחזק בימים האלה".
עוד הוסיף כי ישראל פועלת במסגרת "משחק מסובך", שבו יש לאזן בין אינטרסים ביטחוניים לבין שיקולים מדיניים רחבים יותר. "אנחנו משתדלים לשחק את המשחק המסובך הזה. פעם הייתי מתנגד לשיטת החישוב הזאת, אבל היום חיזבאללה לא יכול להתחזק. השאלה עכשיו היא עד כמה אנחנו צריכים לשלם את המחיר כדי לאפשר לאמריקנים להתעסק עם איראן. יכול להיות שברגע מסוים לא תהיה לנו ברירה ונשתולל גם בלבנון".
עם זאת, עמידרור מטיל ספק ביעילות של הסלמה צבאית רחבה כפתרון לירי מלבנון. "אין החלטה ברמה הלאומית בלי איזשהו מחיר, ובסוף צריך לשאול מה עדיף. לא בטוח עד כמה זה יפריע לו לירות טילים לעבר ישראל, ופה היכולת שלנו מהאוויר מוגבלת, יכול להיות שיום אחד נצטרך לכבוש חלקים גדולים יותר מלבנון. זה לא שאם נפגע במפקדות בצידון או בצור הירי על היישובים בצפון ייפסק", הסביר.
לדבריו, הפער בין הצדדים מתמקד בתנאי הפתיחה לשיחות. "הדרישה שלהם היא לפתוח את המצר לפני פתיחת המשא ומתן. טראמפ אומר שהמצר ייפתח רק כשההסכם יהיה חתום. כל עוד האמריקנים שומרים על העניין הזה, הלחץ על האיראנים גדול, אבל בינתיים לא מספיק בשביל להביא אותם לשיחות", אמר.
התרעות פיקוד העורף