אחרי המשטרה, השב"כ, מגיע עכשיו התור של המטה הכללי של צה"ל, וכנראה אחריו או במקביל לו גם המוסד. כן, כולם בדרך להיות נאמנים למלך ולא לממלכה. הדברים כבר לא נעשים בחדרי חדרים אלא מהמקפצה, במרכז הבריכה.
האירוע בצפון השומרון הוא לא מקרה חריג, הוא כבר הנורמה היום-יומית בשטחי איו"ש. איים של חוסר ערכיות בתוך צה"ל הולכים ומתרחבים, והשתיקה של הפיקוד העליון ושל הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר מטרידה מאוד.
כלומר, ראש הממשלה אומר בצורה הכי ברורה והכי חדה: הממלכה היא רק של המלך. המלך הוא הממלכה. נכון, ראש הממשלה אחראי על מה שקורה כאן גם ב-7 באוקטובר 2023, למרות שהוא מעדיף לחמוק מהאחריות הזאת ואף לא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק גם את חלקו במחדל.
אבל מתחת לראש הממשלה יש את ממשלת ישראל. יש במדינת ישראל הפרדת רשויות שאמורות להיות עם יכולות איזונים ובלמים. למדינת ישראל יש מוסדות שכל אחד מהם אמור לנהל ענייני המדינה: ראש המדינה, הנשיא, ביטחון, רווחה, בריאות, כלכלה ואוצר ועוד.
מוסדות המדינה חייבים לפעול במקצועיות ובמחויבות רק לגורם אחד והיא מדינת ישראל. לא לעסקני מפלגה או תנועות אידיאולוגיות, לא לשר כזה או אחר, וכן גם לא לראש הממשלה או למי מבני ביתו. ולא משנה מי המפלגה שעומדת בראשות הממשלה.
הדברים של ראש הממשלה לבית המשפט העליון מטרידים, הם לא באים בחלל ריק. הוא כעת מבקש לקבוע כשליט יחיד בליכוד מי ייהנה מהרכב מחצית הרשימה לכנסת. הוא נמנע מלענות לשאלות עיתונאים באשר למהלכי המלחמה שלא נגמרת יותר משנתיים וחצי, כאשר הוא לא מצליח לתת דין וחשבון לציבור איך המערכה מול איראן הגיעה לתוצאה שנראית כרגע כמפלה אסטרטגית לא רק מול איראן והמפרץ הערבי אלא גם בזירות לבנון ובעזה.
ממשלת ישראל מורכבת משרים וחברי כנסת קיצוניים, חלקם "משיחיים" וחלקם "כהניסטים". בצל האסון הנורא של טבח 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בשבע חזיתות לחימה נוצר אירוע בעייתי ביותר בתוך צה"ל, שמעמיד את המקצועיות והערכיות של לוחמים בצה"ל באתגר. צה"ל נשחק מול אורך הלחימה הארוכה.
הוא דרש מהמפקדים להילחם בתופעות הפסולות. אבל בשטח שוב ושוב צה"ל מסתבך באירועים קשים וחמורים. אחד כזה היה ביום שישי בצפון השומרון.
בעקבות האירוע הקשה בסוף השבוע נשמעה אתמול בתוך צה"ל ביקורת. יש מפקדים שלא מוכנים לקחת חלק מאובדן המוסריות שמתרחש באיו"ש. הם זועמים על הדרך שבה צה"ל טיפל באירוע. על פי קצינים בשטח היה רק דרג טקטי שטיפל באירוע, כאשר המפקד הבכיר היה קצין בדרגת סרן, מפקד פלוגה. בחטיבת שומרון הכירו וידעו על הדברים שמתרחשים בשטח, אבל לא שלחו מפקדים בכירים כמו המח"ט, סגנו או מפקד גדוד, שידעו לטפל ברגישות של האירוע החמור והמורכב.
כאמור, המשבר בתוך הצבא הוא גדול. עד היום צה"ל לא חושף נתונים כמה חיילים נשפטו ומה העונשים שניתנו לחיילים שהסתובבו עם סמלים לא מורשים על המדים, וכמה חיילים נתפסו בביזה.
השתיקה של הרמטכ"ל על מה שקורה בצה"ל בכל הקשור לערכיות, על עמדת צה"ל מול תוצאות המערכה באיראן ומול לבנון ועזה - מעוררת שאלות.
התרעות פיקוד העורף