בדבריו פנה שלה אל גלובניוב ואמר: "אני עומד כאן יחד עם משפחתך, יקיריך, חבריך ומפקדיך, המומים וכואבים את נפילתך. היית ולעולם תישאר חלק משמעותי עבור רבים, עבור כולנו. אלכס שירת במילואים כנהג רכב מוביל בגדוד הובלה 6924, הצטרף לגדוד בשנת 2001 ולאורך השנים ביצע ימי מילואים רבים. תמיד היה מוכן להיקרא לכל משימה, בכל יום ובכל שעה.
"במלחמה שנכפתה עלינו בשלוש השנים האחרונות, אלכס נקרא שש פעמים והתייצב מיד. לכל אורך שירותו מילא את תפקידו באחריות ובמסירות יוצאת דופן. אלכס, מפקדיך האישיים מספרים עליך שהיית נהג מקצועי ומיומן מאוד. המקצועיות שלך לא הייתה רק עניין של מיומנות, אלא בעיקר עניין של אופי. תמיד שאפת לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר, מתוך אכפתיות ומחויבות מלאה.
"היית הראשון להתנדב, עשית מה שנדרש ממך בענווה ומתוך תחושת שליחות עמוקה. פעם אחר פעם חבריך עמדו בהשתאות כשראו את כוח הרצון והמשמעת העצמית יוצאי הדופן שלך. גם לאחר ימים עמוסים ורוויי משימות והפעלות, הקפדת לשמור על כושר ועל שגרת אימונים. כזה היית. חרוץ, נחוש ועם ראש על הכתפיים.
"חבריך הביטו בך, גם אני, בהערכה, ושאבו ממך השראה. הם סמכו עליך וראו בך קודם כול חבר, אדם שרואה את האחר לפני שהוא רואה את עצמו. הראשון להושיט יד ולסייע. הבאת איתך שקט פנימי וחוסן. הלב הרחב שלך והעזרה לזולת השפיעו על כל סביבתך. 'הכול בסדר', ענית תמיד, גם כשהיה ברור שקשה ולוחץ.
במהלך הלווייתו של רס"ב אלכסנדר גלובניוב ז"ל, ספד לו גם חברו ליחידה, שתיאר את החברות רבת השנים ביניהם ואת דמותו כאדם מסור, רגוע ואהוב.
בדברי הפרידה אמר חברו של גלובניוב: "אלכס היקר, משפחה יקרה ואבלה, אני רוצה להגיד כמה מילים על החבר שלנו היקר, אלכס. אלכס הצטרף למשפחת גדוד 6924 בשנת 2001, ואני בשנת 2002. אלכס, כל התקופה הזו היינו יחד באינספור ימי מילואים שעברנו יחד. אני זוכר אותו כבן אדם מלא שמחת חיים, רגוע, יפה, תמיד בא לעזור לחבר. בן אדם שאנחנו כנראה כבר לא ניפגש לעולם כמוהו. הוא היה פשוט בן אדם זהב. ועכשיו גם ביקשו ממני להגיד כמה מילים ברוסית".
בדברי הפרידה אמרה מריה: "אלכס היה חבר קרוב, חבר קרוב שהכרתי יותר מ-20 שנה. הוא גידל יחד איתי את הילד הגדול שלו, והילד שלנו המשותף. אדם מופלא, מופלא. בן אדם שאין כמוהו. תמיד בא לעזור, תמיד בצד הטוב, תמיד שם את עצמו מאחור, כאילו קודם כול אנשים אחרים. איש של נתינה והגנה.
"הוא שירת במילואים, כמו שאמרו, יותר מ-20 שנה. אי אפשר לזכור כמה פעמים הוא היה במילואים. הוא עשה את זה מתוך אמונה עמוקה, שהדבר שהוא עושה הוא הדבר הנכון.
"אני מבקשת מכולם לא לשכוח אותו ולהיות יחד עם המשפחה שלו, עם הילדים שלו, כדי שהם יגדלו בידיעה שאבא שלהם היה גיבור עם לב רחב, שאהב אותם בכל נפשו. יהי זכרו ברוך".
במהלך הלווייתו של רס"ב אלכסנדר גלובניוב ז"ל, ספד לו גם חברו מרדכי, שתיאר את ההיכרות רבת השנים ביניהם, את מקצועיותו של גלובניוב ואת דמותו השקטה והמסורה.
"תמיד אזכור את השקט ואת החיוך שלך. תמיד עשית כל משימה בשקט ובמקצועיות, ולעולם לא התלוננת. תמיד היית חיובי ושמח. שתדע, אלכס היקר, שאני מדבר בשם כולנו, כל גדוד 6924: אנחנו כואבים והמומים מנפילתך בקרב. אתה גיבור ישראל. נזכור אותך בלבנו לעד. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
בדברי הפרידה אמרה מרינה: "כשאני הכרתי את אלכס, כולם אמרו שהשם שלו הוא ג'ינג'ר. אני קודם לא הבנתי למה, ואחר כך, כשראיתי תמונות שלו בילדות, נו, ג'ינג'ר, הבנתי למה. ג'ינג'ר. ג'ינג'ר שלי. אבל אני קראתי לו מורמיאו. סליחה על הפרטים שלי, אבל זה היה בינינו, ועכשיו אפשר להגיד את זה גם פה.
מורמיאו ספיספקויין. אני אוהבת אותך מאוד. יש לאלכס בת, לינוי, בת שבעה חודשים. כולם אומרים שלינוי מאוד דומה לאלכס. זה נכון. היא דומה. היא דומה מאוד. תהיה איתי, אני אשמור עליה עם כל הלב. אני אספר לה מי היה אבא שלה, וכל דבר. מאוד קשה להיפרד, אבל תודה על ארבע השנים שחיינו יחד, אלכס. אני חייתי שמחה, מאושרת. תודה".
אימו, פלורה, סיפרה בכאב: "הוא היה הבן היחיד שלי, אין לי אף אחד אחר עכשיו. פחדתי ממה שקורה בצפון, הייתי בקשר איתו והוא אמר שהכל בסדר. דיברנו שלשום והוא אמר שהכל בסדר. הוא תמיד הרגיע אותי. מה אני אעשה עכשיו? החיים שלי נגמרו. אני לא יודעת מה אני אעשה עכשיו, זה לא נורמלי".
התרעות פיקוד העורף