ישראל חזרה לימי ההמתנה של שנת 1967. גם אז כמו היום כל הצדדים לא רצו במלחמה ועשו מהלכים להימנע. אלא שבדינמיקת האיומים וטרמינולוגיה לצד תזוזת מערכים צבאיים הביאו בסופו של דבר למלחמה עצימה בשלוש חזיתות.
שר הביטחון אמר אתמול דברים ברורים לגבי שתי חזיתות הלחימה הפתוחות: "איראן ספגה מכות קשות ביותר בשנה האחרונה, מכות שהחזירו אותה שנים אחורה בכל התחומים. ועם זאת - משימתנו לא תמה: עלינו להשלים את יעדי המערכה באופן שיבטיח שאיראן לא תשוב להיות איום על קיומה של ישראל ועל ארצות הברית והעולם החופשי - לדורות קדימה.
הבתים בקו הכפרים הראשון ששימשו לפעילות טרור מושמדים ברגעים אלה. 'עייתא א-שעב - הָיוּ הָיְתָה". מאות אלפים מהתושבים השיעים פונו מהבתים למען הגנתם וכעת הם פליטים בארצם - ולא יחזרו עד שחיזבאללה יתפרק מנשקו . גם כאן, עלינו להשלים את המלאכה כדי לוודא את הסרת האיום מול תושבי הצפון ומעל מדינת ישראל כולה". אתמול חיזבאללה העלה את רף העימות.
הדבר היחיד שניתן לקבל כי אי התגובה בא בשל העובדה כי ישראל מתכוונת לפעול בעוצמה מול איראן בטווח היממות הקרובות. אבל אם לא כך הדבר לא רק שתושבי הצפון בבעיה אלא כל מדינת ישראל כי חזרנו למדינות המשוואות וההרתעה של ישראל מארגון הטרור חיזבאללה כפי שהיה עד טבח 7 באוקטובר.
ההודעה של צה"ל כי רכש אלפי מטרים מרובעים של רשת לעצירת הרחפנים היא מטרידה. כאשר צבא מתחיל להשקיע באמצעי התגוננות סימן שהוא בבעיה. הדרך הטובה לטפל בכל סוג של איום צבאי הוא בהתקפה.