גם היא סבורה, שעל המדינה לעשות יותר כדי להגן על הישובים: "אני מצפה ממדינת ישראל ומצה"ל לבוא לשמור עלינו. בהתנתקות קבעו לנו עובדה, שאנחנו הופכים להיות הכי צמודים לעזה. גיל בעלי התפוצץ כששכב על רימון כדי להציל את הבנים שלנו. הוא חיכה שעה שיבואו אליו. בכיתת הכוננות של המושב יש פחות מ 20 אנשים בסך הכל ולא כולם יוצאים להילחם. צריך שיהיה במו בסיס צבא באופן קבוע. לפני הקו הצהוב וליד החומה".
לנתיב העשרה, חזרו עד עתה 80% מהתושבים. רבים עשו זאת מחוסר ברירה, לאחר הפסקה של קבלת הסיוע להסדר מגורים חלופי. 40 המשפחות שעדיין נמצאות מחוץ למושב, צריכות לחזור במהלך הקיץ. גם מי שחזר, יודע שעדיין נשארו מנהרות ליד המושב: "לא לומדים מטעויות, למרות שהכתובת חקוקה על הקיר" טענה טעסה, "איך אני חוזרת למושב, כשאני יודעת שאין לי ביטחון? אני אוהבת את החיים במושב ואת הקהילה שלי. אבל צריך להבין: אנשים לא ישנים בלילות. יש המון תופעות שהתושבים במושב פיתחו, כמו מחלות אוטואימוניות, דיכאון ועוד ואנחנו רואים גם מקרי אלימות בקרב הילדים והנוער".
בכפר עזה מוטרדים מאד גם מנושא רידוד כוחות המילואים השומרים על הקיבוץ: "מספר הלוחמים בכיתת הכוננות הוא גורם מורכבויות בתהליך החזרה של תושבי כפר עזה לביתם. יש לנו עוד שנה שבה התושבים יכולים להתלבט אם להיות מחוץ לקיבוץ, כלומר עד קיץ 2027. עד אז, לא יהיו אנשים לאייש את כיתת הכוננות. עוד דבר המשפיע על ההיבט הביטחוני. בגלל זה אסור לרדד את כוח האבטחה הצבאי בקיבוץ. אנחנו יודעים להסתדר עם הכל, אבל העניין הביטחוני לא בידיים שלנו".
לדברי רגב, הקיבוץ מקיים קשר שוטף עם הצבא: "אנחנו לא מקבלים מידע על מה שקורה מעבר לגדר. אומרים לנו - הצבא מעבר לגדר .יש מגננים וכדומה. כשאנחנו שואלים מי יכול להבטיח שכל העסק הזה לא מתפרק ואנחנו שוב חוזרים לאותה סיטואציה, אנחנו לא מקבלים תשובות. אנחנו שומעים שמי שמתקרב לקו הצהוב - יורים והורגים אותו, אבל הידיים של צה"ל כבולות. ההחלטה לפגוע בחמאס היא של הדרג המדיני. כל פעם ששומעים על עפיפון שנמצא או בלון שנפל באחד מקיבוצי האזור זה מטלטל. רידדו לנו את יחידת האבטחה הצבאית שנמצאת כאן וגם את כיתת הכוננות. זה יוצר תחושה לא קלה".
תושבי כפר עזה, צפויים להשתתף בסדרת מפגשים עם אנשים, שהם לא רק מהצבא: "אנחנו רוצים שתוצג תמונת מצב, שהיא לא של הצבא. הצבא מוגבל, לא יגיד הכל. יש בינינו אנשים שהיו בתפקיד בכיר בצבא, הם חברי קיבוץ ומבינים את הסיטואציה. במסגרת הזו, ביום שני נציג את תפיסת ההגנה של הקיבוץ. נסביר איזה כלי נשק ואמצעי אבטחה יש לנו, מצלמות ואמצעים נוספים. ננסה הביא את המידע והנתונים הכי טובים שאנחנו יכולים".
16 תושבי הקיבוץ נרצחו ב 07.10.23 ו-8 נחטפו לעזה: "לא נסכים למדיניות של הכלה, בטח נוכח מה שקורה מעבר לגבול". לדבריו היה בקיבוץ כוח של 24 לוחמים. עכשיו יש פחות ממחצית: "אנחנו מבינים שצריך לבנות מחדש את האמון מול הצבא, אבל מה שקורה עכשיו, עם הכוונות לרדד את הכוח זה מסוכן מאד". חברי נחל עוז כבר מתכננים לפתוח במאבק רחב, למנוע את צמצום כוח האבטחה הצבאי שבקיבוץ.
המצב הנוכחי הוביל לדרישה מהדרג המדיני, לפעול לצמצום והפסקה של הכנסת הסיוע ההומניטרי לשטח הרצועה: "חזרנו לחיות על יד אויב מסוכן ואכזרי שלא נטש את התכניות שלו לצבע את ההרג והטבח שוב" אומרים בעוטף. פורום עוטף ישראל קרא לממשלה להחליט על הפסקת כניסה של משאיות הסיוע לרצועה באופן מיידי: "אנו קוראים לחברי הכנסת מכל הצדדים להחליט על הפסקת כניסה של משאיות הסיוע לרצועת עזה, ליישם באופן מיידי אפשרות של הגירה מרצון ולהפוך את כל השטח עד הקו הצהוב לשטח חקלאי שיסופח למדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף