"היה לנו קשר מיוחד, הרגשנו אחד את השני. מעוזי שלי, ילד שלי, אהוב ליבי, היית הדבק המשפחתי. כולם התכנסו שהגעת, גם בתקופה האחרונה שלחמת בגבורה היה חשוב לך לראות את הטוב. מעוזיק, בחרנו לטמון אותך באדמתה של ירושלים כי היית כלל ישראלי עד הרגע האחרון שלך. רוני זכינו בך ומעוז זכה בך, תמיד תהיי בתנו, כמה הוא חיכה לבנות איתך בית, עוד נזכה ללוות אותך בחופתך ולבנות בית חדש".
"הערכתך את אנשי הצוות, נתת את כל כולך בצבא, את הנשמה שלך. אהבת כל אחד בעם ישראל, התחברת לכולם, לחמת בעזה, בלבנון, חילצת פצועים, הרוגים, במסירות בתנאים קשים. היה ערפל, גשם, סבך, לא ויתרתם... כמה שבועות אחר כך יצאת ואמרת לנו 'הבנתי שאני רוצה להקים בית', שמחת בהיותך מחלקת חבלה שמפוצצת מקומות ארורים".
"היית מקצועי מאוד, לא ויתרת על מבצעיות, דאגת להם כמו אבא, אהבת אותם ואמרת שאתה אחראי ושאתה צריך להחזיר אותם לאימהות שלהם. הוא העריך אתכם כל כך, בלי מילים גבוהות, בלי פוזות, נכנסים שוב ושוב ושוב לעזה ולבנון, זו עבודה קשה בסיכון, ואתם עושים את זה עוד פעם ועוד פעם. אמרת שהצוות שלך חבורה של גיבורים, אני מבקש ממכם תמשיכו להילחם ברשע בראש מורם, אתם האור של עם ישראל".
"ידעת שיש לך עוד זמן בצבא אבל רצית להקים בית, ובעזרת אמא הכרת את רוני אצילת הנפש. שמחתם כל כך, דיברתם עם העיניים בצניעות. באירוסין שלכם דיברתי על ההקרבה שלכם, אבל לא ידעתי כמה נורא היה הקורבן. לא זכינו. ביום שישי שעבר התחלתי ללמוד איתך, אמרתי לך שאין לנו זמן. דיברנו על מה זה להקים בית בישראל. רוני אהובה - מתפללים שתמשיכי בחיים אחרי השבר והכאב הגדול הזה ונזכה לרקוד בחתונה שלך, אל תשכחי להזמין אותנו".
"זכינו להיפגש כל המשפחה בשישי, הלכת לצבא בלבד כבד, לא פחד, לב כבד. חיבקתי אותך ואמרת שהמטרה היא להשיב את האומץ, הגבורה, מלחמה פשוטה בין הטוב והרע. היית רגיש ועדין, מלא תעצומות נפש, עכשיו כולם יוצאים לקראתך, דוד המלך יוצא, סבא יוצא וכל הקדושים, ומדמוני. כל הקדושים יוצאים לקבל אותך באהבה, ותזעק, אפילו שאתה לא יודע לזעוק, אדוני נתן ואדוני לקח יהיה שמו מבורך".
בהמשך דברי הפרידה המרגשים, אמרה ארוסתו: "לא שפטת א אחד, הסתכלת על כולם בעין טובה, כמה אהבת אל המשפחה שלך. כולם אמרו שאתה שם לב לפרטים ולכן אף פעם לא דאגתי, ידעתי שאתה זהיר. איזו אבדה לעם ישראל, נשמה גדולה אתה. אני אוהבת אותך, אנחנו נמשיך לחיות, נאהב את העם, כמו שהיית רוצה".
דגן אמר עוד בדברי ההספד הכואבים: "עמדת להקים בית, בית כל כך טוב עם ארוסתך רוני. אני מבקש לומר לך סרן מעוז, גיבור ישראל, מבקש להתחייב לך, בשם כל ההתיישבות בשומרון, בשם עם ישראל כולו – אנחנו נלך בדרכך, נוסיף ונמשיך ונגביר את מה שהתחלת – בצבא, בתורה, בהתיישבות, במידות, אלפים ורבבות מבני הנוער בשומרון ומבני הנוער בעם ישראל יצעדו לאורך, יתרמו לכלל ישראל בדרכך, יובילו במה שהתחלת. נפילתך לא תהיה לשווא".
התרעות פיקוד העורף