"אנחנו לא שוחקים שום דבר"
כאשר נשאל האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להשאיר מחבל בכיר לפעול באין מפריע, שלח דחה את ההנחה שלפיה חיסולים כאלה משנים את תמונת המצב לאורך זמן. "תגיד, אתה רואה דרך שבה האיש הזה לא הוחלף בלילה ב-5 דקות אחרי מותו ומישהו אחר ינהל את הפעילות הזאת? הרעיון הוא שאנחנו נהרוג כמה, אני לא יודע, תחליט אתה מה מעגל האנשים העוינים שנמצא סביבנו, אז פשוט נהרוג את כולם?".
בהמשך נשאל האם עצם הפגיעה בבכירים אינה שוחקת את האויב. שלח השיב בתקיפות: "אנחנו לא שוחקים שום דבר. זה הבל הבלים. כל הרעיון הזה שיש לפגיעה באנשים משמעות. המשמעות היא אופרטיבית, היא קצרת ימים".
לדבריו, כל עוד אין אופק מדיני ברור, גם פעולה צבאית מוצלחת מבחינה נקודתית הופכת לחלק ממעגל מתמשך שאינו מקרב פתרון. "לכל פעילות כוחנית למעט כיבוש גרמניה ב-1945, ואת זה אף אחד לא הולך לעשות, לא באיראן ולא בלבנון ואפילו לא בעזה. למעט מצבים כאלה וגם מצבים כאלה הם זמניים מטבעם, אין לפעילות הזאת, אם אין לה הקשר של הסדרה שקורית אחריה, היא אינסופית. מתישה את כל הצדדים וחסרת משמעות במצב. תגיד, תושבי הצפון, כמה היום יותר בטוחים כי האיש הזה מת? ולא שאכפת לי שהוא מת".
"אנחנו לא יודעים לעשות שום דבר אחר"
שלח טען כי המשך התקיפות משקף בעיקר מבוי סתום בדרג המדיני. "הפעילות הזאת מתנהלת כתוצאה מתסכול", אמר. "הפעילות הזאת מתנהלת כתוצאה מזה שאנחנו לא יודעים לעשות שום דבר אחר. הפעילות הזאת מתנהלת כתוצאה מזה שהשיח היום בין דרג מדיני ובין דרג צבאי בישראל והשיח היום בין הדרג המדיני בישראל לבין הדרג המדיני האמיתי של כל הפעילות שמתנהלת היום במזרח התיכון, שזה הנשיא טראמפ, כי הדרג המדיני בישראל מתנהג כמו שדרג צבאי אמור להתנהג. דהיינו אנחנו נמשיך בפעילות עד שיגידו לנו להפסיק ויגידו לנו בשביל מה זה מתקיים".
"המשימות היום זה מלחמה אינסופית בכל רחבי המזרח התיכון, באיראן, בלבנון, בעזה, בתימן, בעיראק. אתם תבחרו איפה. אל מול זה אף פעם לא יהיו לנו מספיק חיילים. אף פעם לא יהיו לנו מספיק משאבים, והחדשות היותר גרועות זה שגם החברה הישראלית תלך ותישחק אל מול הדבר הזה, כי שום חברה נורמלית ומשגשגת ומקור הכוח של צה"ל הוא לא שום דבר אחר חוץ מחברה נורמלית ומשגשגת. משם באים המשאבים האנושיים שלו, החברתיים שלו, הכספיים שלו".
המחיר הכלכלי והחברתי של מלחמה מתמשכת
בסיום דבריו הצביע שלח על העלויות הכבדות של המציאות הביטחונית הנוכחית, ובעיקר על העומס ההולך וגובר על אנשי המילואים. "בוא נדבר כסף, כי כסף זה דבר מוחשי שכולנו מבינים. תקציב הביטחון של מדינת ישראל יהיה השנה 143 מיליארד שקל. והצבא כבר הודיע שחסרים לו 34 מיליארד. לא יודע למה הוא אמר 34 ולא 340. כל מספר זוכה בתחום הזה. חלקו הגדול מוקדש לאנשי מילואים".
לדבריו, מאחורי המספרים מסתתרת פגיעה עמוקה בחייהם של המשרתים ובמשפחותיהם. "אנשי המילואים האלה - כבר אין להם חיים נורמליים לחזור אליהם. הם כבר, בואו נודה באמת הקשה, חלקם במילואים, כי זה כבר מה שמחזיק אותם ואת המשפחות שלהם, כי אתה לא יכול להיות 3 שנים, 300 יום בשנה במילואים, ולהחזיק את העבודה שאתה מחזיק. השחיקה החברתית של הדבר הזה, השחיקה המשפחתית, השחיקה הפסיכולוגית היא עצומה".