כעת, ההערכה האיראנית שונה. אם הלחימה תתחדש, בטהרן סבורים כי היא תהיה "קצרה אך בעצימות גבוהה". כלומר, לא עוד ניסיון לנהל מערכה ממושכת תוך שמירה על מאגרי הנשק, אלא אפשרות של שימוש מרוכז ומהיר ביכולות הצבאיות, מתוך הבנה שהמערכה הבאה עלולה לכלול תקיפות כבדות ומתואמות על תשתיות האנרגיה של איראן.
במילים אחרות, טהרן עשויה לנסות לייצר כבר בתחילת העימות מחיר כבד ומהיר, שיבהיר ליריביה כי תקיפה מחודשת נגדה לא תישאר מוגבלת לגבולות איראן. האסטרטגיה הזו נשענת על ההנחה כי סבב קצר אינו מחייב ניהול איטי וזהיר של מאגרי הטילים, אלא דווקא שימוש אגרסיבי בהם כדי לשבש את קבלת ההחלטות של הצד השני.
תרחיש כזה צפוי להציב איום משמעותי לא רק על ישראל, אלא גם על מדינות המפרץ. אם איראן תבחר להרחיב את מעגל התגובה, יעדים כמו שדות נפט, בתי זיקוק ונמלים במדינות ערביות במפרץ עלולים להפוך לחלק מרכזי ממפת האיומים. מבחינת טהרן, פגיעה בתשתיות כאלה יכולה להיות אחת הדרכים החזקות ביותר להפעיל לחץ על הכלכלה העולמית ועל ממשל טראמפ.
ברקע לכך, בשבועות האחרונים נשמעה רטוריקה איראנית חריפה במיוחד נגד איחוד האמירויות. פקידים איראניים ופרשנים המזוהים עם הממשלה האשימו את האמירויות בכך שאפשרה פעילות צבאית נגד איראן, בין היתר בשל אירוח מתקנים צבאיים אמריקאיים בשטחה. אחת ההתבטאויות הבולטות הגיעה ממהדי ח'ראתיאן, פרשן המקורב לכוחות הביטחון של איראן, שאמר כי יש "להחזיר את האמירויות לעידן רכיבה על גמלים", ואף הוסיף כי אם יהיה צורך, איראן "תכבוש את אבו דאבי".
גם אם מדובר ברטוריקה קיצונית, מומחים מזהים בה ביטוי להלך רוח משמעותי בתוך חלקים בממסד הביטחוני האיראני. עלי אלפונה, עמית בכיר במכון מדינות המפרץ הערביות, העריך כי האמירות הללו משקפות זרמים חשובים של חשיבה בתוך הנהגת משמרות המהפכה.
המטרה האפשרית של מהלך כזה היא לאלץ את ארצות הברית להתמודד עם שתי חזיתות ימיות במקביל, ולא רק עם מצר הורמוז. ח'ראתיאן אף אמר כי אם ארצות הברית תתקוף תשתיות כלכליות איראניות, איראן תגיב בהגבלת התנועה בבאב אל-מנדב.
עם זאת, מדובר במהלך מורכב. החות'ים אמנם הבטיחו להגן על איראן במקרה של מלחמה אזורית, אך בסבב הלחימה האחרון הם פעלו בזהירות יחסית. לפי אנליסטים, הדבר נבע משיקולים הנוגעים למלאי הנשק המידלדל שלהם ולשאלה עד כמה הם יכולים להרשות לעצמם להשתמש בו.
בכך מבקשת איראן לשנות את חישובי העלות והתועלת של ארצות הברית ויריביה האזוריים. אם בסבב הקודם היא שמרה על חלק מיכולותיה לטווח ארוך, הרי שבסבב הבא היא עשויה לבחור בגישה הפוכה: מתקפה רחבה, מהירה וכואבת, שתבהיר כי כל חזרה ללחימה עלולה להצית משבר אזורי וכלכלי רחב בהרבה.