השניים הללו היו רק חלק מרשימה של אלפי שמות המנוהלת על ידי כוח משימה מיוחד, שב"וול סטריט ג'ורנל" חשפו חלקים המפעילות שלה. המטרה של הכוח הזה פשוטה: להרוג או ללכוד את כל מי שתכנן או השתתף בטבח. לפי גורמים ישראליים, מאות מחבלים כבר נמחקו מהרשימה הזו, במה שנחשב לאחד ממבצעי החיסול הממוקדים והטכנולוגיים ביותר בהיסטוריית המלחמות. המבצע הזה נמשך גם כעת, על אף המתיחות מול איראן והסכם הפסקת האש בעזה.
בישראל מבהירים שאף משתתף בטבח אינו זוטר מדי. לדוגמה, חודשים ארוכים אחרי ה-7 באוקטובר, זוהה ואותר המחבל שנהג בטרקטור שפרץ את גדר הגבול באותו יום. הוא חוסל מהאוויר בזמן שהלך ברחוב צר בעזה.
מחבלים שתיעדו את מעשיהם בטלפונים או במצלמות גו-פרו כדי להשוויץ ברשתות החברתיות, או כאלה שהתקשרו הביתה כדי להתרברב, הבינו מאוחר מדי את עוצמת המודיעין והטכנולוגיה הישראלית. גורמי ביטחון מסבירים כי מחבל מסומן לחיסול ללא משפט אם נמצאות לפחות שתי ראיות מוצקות לכך שהשתתף בזוועות. אנשי שב"כ ואמ"ן עוברים על אלפי סרטונים, מריצים תוכנות לזיהוי פנים, מאזינים לשיחות טלפון ומנתחים נתוני מיקום של אנטנות סלולריות כדי להרכיב את רשימת המוות.
המבצע הנוכחי של השב"כ וצה"ל זכה לשם הקוד ניל"י (נצח ישראל לא ישקר), המזכיר את המחתרת היהודית שלפני קום המדינה. המבצע מזכיר לרבים את מבצע "זעם האל", שבו חיסלה ישראל את האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972.
גורם ביטחוני ישראלי סיפר כי בשב"כ נותנים לפעמים עדיפות לחיסול מחבלים שמשפחות קורבנותיהם יכולות להתנחם בכך – פעולה שמכונה במערכת הביטחון "טיפול לנשמה".