על תכונות אלו של נתן מדבר גם סא"ל מאור, שפיקד עליו. עד היום הוא זוכר את שיחת ההיכרות ביניהם, שהתקיימה לאחר שנתן סיים לפקד על טירונים. למג"ד היה ברור כבר אז כי הוא לא מוותר על נתן. "הוא היה פלפל רציני", מחייך סא"ל מאור. "לפני הכניסה לעזה היינו עסוקים בפעילות מבצעית, ונתן תמיד השרה ביטחון מול המפקדים. הוא עשה הכל עם מוטיבציה, חיוך ורוגע. לא סתם בחרתי בו לטנק הראשון שיוביל את הגדוד בפריצה לעזה. הטנק שלו הוא שחתך את הגדר ליד בית חאנון".
"אין יום שנתן לא עובר לי בראש ואין יום שלא מדברים עליו בפלוגה. המ"מ שהחליף אותו מבין את גודל האחריות שהוטלה עליו, בין היתר כי אנחנו מזכירים לו שנתן היה ה־מ"מ של הגדוד. באופן גורלי, ביום שבו נתן נהרג דיברנו על אנדרטת הלוחמים של הגדוד בנחל הבשור. האנדרטה תיחנך עוד חודשיים, והשם שסוגר את רשימת נופלים הוא של נתן".