פתיתי השלג כבר הגיעו לגודל של קלמנטינות, ובלילה הטמפרטורה היא שבע מעלות מתחת לאפס, אבל לוחמי גדוד 890 "אפעה" של חטיבת הצנחנים לא מקטרים. להפך, הם אפילו בטוחים שזכו בחוויה מיוחדת, והצטיידו מכף רגל ועד ראש באמצעים הטובים ביותר שיש.
המשימה העיקרית של הגדוד אינה שונה מבכל יום אחר, גם אם השמש הייתה זורחת. "אנחנו מאובזרים בביגוד חם ובציוד מחמם", מסביר הסמ"פ סגן יוסף צוריאל, "זו האחריות שלנו, המפקדים, לדאוג שהלוחמים לא יקלו ראש וישתמשו בציוד. אנחנו גם מסתובבים בין העמדות ומחלקים מרק ותה, שעוזרים לשרוד את הקור. אין ספק שזו חוויה, ואני מבין שאין אחד בארץ שלא מקנא בנו ביום שכזה".
הלוחמים במוצב החרמון מכירים היטב את האמרה של "הגשש החיוור": "איזה ערבי יבוא בקור הזה". סגן צוריאל מחייך ומזכיר שגם במערכון הזה של הגשש, בסוף, למרות הקור, הערבי מגיע. ובמקרה של הגבול הסורי, ערבי עלול להיות חמוש ומסוכן. "אנחנו לרגע לא מורידים את הרגל מהגז וממשיכים למלא את אותן משימות", ממשיך צוריאל, "רק שבקור הזה יש יותר בקרה ודאגה של המפקדים שהחיילים לא יקפאו. זה דורש יותר תשומת לב".
לוחמי גדוד 890 , המאבטחים את הנקודה האסטרטגית ביותר בגבול הצפוני, מקפידים לשמור על ערנות ומוכנות מרבית גם במזג האוויר הזה, ובהחלט נהנים מהנוף. "השלג יורד כמו בסרטים והכל נעצר וקופא", מסכם סגן צוריאל, "אתה משקיף על הצפון מהנקודה הכי גבוהה וזו תמונה מרהיבה. הכל מתעטף בלבן בהדרגה. זו בהחלט חוויה".