כדי להבין את גודל ההצלחה של יחידת המנהור של צה"ל צריך לפתוח את הקלסרים של הערכות המצב שהיו בידי מערכת הביטחון ערב מבצע צוק איתן בתחילת הקיץ האחרון. בקלסרים המסווגים מתוארים תרחישים מבהילים הכוללים חדירות של חוליות טרור ביישובים בעוטף עזה, חטיפה של נשים וילדים ורציחתם. חדירה של מחבלים למוצבים, טבח בחיילים וחטיפת גופות של לוחמים – וכן תסריט שבו בכל פעם שלוחמי צה"ל היו רצים לתוך מנהרה כדי להציל חיים, חיכו להם מטענים עצומים ופירים ממולכדים שהוכנו לקראתם. ארגון חמאס רצה לייצר תהודה של הרג אזרחים וחיילים וליצור כאוס בציבור הישראלי - וכמעט הצליח.
מבצע צוק איתן השאיר טעם מר בציבור הישראלי בכל הקשור להתמודדות של צה"ל מול הנשק האסטרטגי התת-קרקעי שהכין ארגון הטרור האיסלאמי ברצועת עזה, ויש כאלה החוזרים פעם ועוד פעם על המנטרה שפלטו פוליטיקאים מסוימים שטוענים כי הצבא לא היה ערוך ומוכן לאיום הזה, וכי המודיעין עליו נכשל. אבל אם נכנסים עמוק לתוך אותם קלסרים מגלים כי הטיפול של צה"ל בכל הקשור לאיום המנהרות התת קרקעיות היה הצלחה אחת גדולה. "העובדה לאורך כל 50 ימי הלחימה מולו לא הצליח חמאס לפגוע באף אזרח באמצעות מנהרות הטרור מוכיחה מעל לכל צל של ספק כי יש לוחמים בקצה הפירים שידעו היטב לקראת מה הם הולכים", טוען בכיר בפיקוד דרום.
כבר שנים רבות שצה"ל מנסה לפתח את "כיפת הברזל של המנהרות" – שיטה או שימוש באמצעים שבהם הוא יוכל לדעת היכן עוברת מנהרה, איפה היא מתחילה ולאן היא מובילה. הדרך לאותה מערכת עוד ארוכה ועד היום הצליחו לפתח בעיקר שיטוח ופחות מכשירים לאיתור מנהרות. הסריקות לאיתור מנהרות מתבצעות קודם כל על ידי כוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים הכוללים רכבים זעירים המופעלים על ידי שלט שעליהם הותקנו מצלמות. במקרים מסוימים נשלחים גם כלבים, והמידע שיוצא מתוך המנהרה מלמד את הכוח על התוואי שלה ובעיקר על מה יש בתוכה.
מנגד, מפקדים בכירים לצד זוטרים בצה"ל מרגישים טעם מר בנוגע לתחושה ששוררת אצל חלק מהציבור, כאילו פיקוד הדרום הופתע בכל הקשור להבנת המנהרות והטיפול בהן. לדעתם, התחושה הזו חוטאת לכך שההישג של לוחמי המנהרות – רבים מהם יוצאי ההנדסה הקרבית- הוא עצום ובלתי נתפס. הצבא לא רק איתר את המנהרות והשמיד אותן, אלא הצליח במקביל לפתח שיטה לטיפול בהן שכוללת למידה לפרטי פרטים של התוואי. הם יודעים לספר על הנזק המשמעותי שגרמו לפרויקט המנהרות החמאסי. צה"ל, יש להבין, השתמש בשיטה שבה המנהרה לא רק הושמדה, אלא שחומר הנפץ והאמצעים שבהם הוא נעזר גרמו לנזק כזה שלא ניתן יהיה יותר לחפור באותו תוואי לעולם.
בכירים בצה"ל מודים כי לקח כחודשיים אחרי צוק איתן כדי לטפל באופן עמוק יותר במנהרות שאותרו. אל המשימה גויסו בכירי המהנדסים ובכירים במערך בחיל ההנדסה, ובוצעו ניסויים רבים ב'זנבות' של המנהרות שטופלו בצוק איתן. בניגוד לדעה הרווחת בציבור הישראלי, צה"ל לא רק חיסל את האיום התת קרקעי אלא גם הצליח לגרום נזק משמעותי לתשתית הבנייה של מנהרות עתידיות בצד העזתי.
המפקדים מרגישים היטב את חוסר הערכה מהציבור ומבינים כי מדובר בעיקר בחוסר ידיעה ובעובדה כי נושא המנהרות נמצא בסדר עדיפויות גבוהה מאוד בסיווג הביטחוני – כלומר שהנסתר בו יהיה תמיד רב על הגלוי. הם מספרים על הפקת לקחים מאוד רצינית, ועל לא מעט טכנולוגיות שכבר 'הבשילו', אך רובן מסווגות.
זאת ועוד, ישנה תוכנית נרחבת מאוד של זרוע היבשה שנותנת מענה להצטיידות טכנולוגית וטכנית להתמודדות עם איום המנהרות. בצה"ל גייסו מפקדים בכירים של חיל הנדסה כדי לכתוב את התורה של האיתור והטיפול במנהרות - ועדיין ממשיכים לחזור פעם ועוד פעם אל המח"טים והמג"דים של צוק איתן כדי לבחון איתם את הדרכים הבאות להתמודדות עם המנהרות.
לצורך כך, הקימו בצה"ל שתי מחלקות מנהור בגזרה הצפונית והדרומית של הרצועה. גם יחידת יהלום תשולש בכוחה כדי להתמודד עם האיום התת-קרקעי.