לפני כשנתיים התמנה ארנסט פון פרייברג ליו"ר הבנק של הוותיקן. עיתונים בעולם תהו מדוע דווקא פון פרייברג, מי שהיה יו"ר המספנה הגרמנית בלוהם אנד ווס, נבחר לעמוד בראש הבנק הקתולי. בלוהם אנד ווס בנתה עבור הצי של הרייך הגרמני ארבע אניות מלחמה ואת היאכטה הנשיאותית של היטלר והייתה אחד המקומות החביבים על היטלר. לקול צלילי ההמנון הגרמני הפיהרר השיק במספנה אניות כשברקע מתנופפים דגלים מעוטרים בצלבי קרס.
בלוהם אנד ווס הייתה קשורה למשטר הנאצי בעבותות. 600 עובדי כפיה עבדו במספנה בתנאים מחרידים. כמחציתם מתו במהלך העבודה, האחרים שולחו אל מותם במחנה ריכוז סמוך כמה ימים לפני תום המלחמה. אבל מה שעורר תהיה בעולם, כמו המקרה של פרייברג, עבר בישראל בשתיקה מוחלטת.
אבל נשים את ההקשר הנאצי בצד. תשע שנים נמשך הליך חיפוש בטרם נחתם החוזה עם המספנה הגרמנית. הדרך הייתה מפרכת וזרועה במוקשים. דו"ח מבקר המדינה מתח ביקורת על התנהלות ההליך, מספנה בדרום קוריאה שקיוותה לזכות בעבודה לא ראתה בעין יפה את כישלונה במשא ומתן, במספנות ישראל רצו לזכות בנתח מהעוגה ונאלצו לחזות בעיניים כלות בגרמניה לוקחת את כל הקופה, היו גם מי שסברו שישראל צריכה לצאת למכרז בינלאומי ולא למהר ולרכוש מגרמניה את הספינות, וגם בחיל הים יש מי שטענו שאין צורך לרכוש ספינות חדשות ויקרות וזול יותר לשדרג את מערכות הנשק על הספינות הוותיקות. אפילו ארגונים ירוקים התנגדו לעסקה בטענה שאין זה ראוי שהמדינה תממן את אבטחת מתקני הגז של הטייקונים.
תמיר שניידרמן, סמנכ"ל חירום וביטחון במשרד התשתיות, הסביר בוועדה שהעבודה על חוות הדעת התארכה מפני ש"זו הפעם הראשונה שחיל הים מוכרז כגוף מנחה והוא צריך ללמוד איך מנחים גופים פרטיים. העסק לא פשוט ולכן גם בגלל זה העבודה לקחה הרבה זמן".
"אין פה בכלל תחרות. גרמניה אמנם איבדה את שוק המספנות למזרח אסיה אבל בייצור של ספינות כמו אלה שהזמנו הם טובים מאוד".
מרחב ההגנה של הספינות עלה בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת. בר יוסף אמר שבתחילת העבודה "חשבנו שאנחנו צריכים להגן רק על המתקן. תוך כדי עבודה הבנו שאנחנו צריכים להגן על כל המרחב". בר יוסף התכוון למרחב שנקרא בשפה משפטית המים הכלכליים של ישראל ומוגדר באמנת המדף היבשתי מ-58' ובאמנת הים משנת 82' שישראל איננה צד בה אך נוהגת על פיה. חוק השטחים התת ימיים 1953 קובע ששטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת קרקע של השטחים התת ימיים הסמוכים לחופי ישראל אשר מחוץ למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבהם. על פי ההגדרה הזאת שטח המים הכלכליים של ישראל הוא 40 אלף קילומטרים רבועים, פי שניים משטחה של מדינת ישראל.
"מה הם רוצים, שכל חברת גז תקים חברת אבטחה פרטית", אומר מנגד יעקב עמידרור שהיה ראש המטה לביטחון לאומי בין 2011 ל-2013. "זה שטח מיוחד. אם מדינת ישראל רוצה למשוך אליו משקיעים היא צריכה לאבטח אותו".
"נניח שמישהו ימצא פה זהב אז כיפת ברזל באזור מכרה הזהב לא תגן עליו והוא יצטרך לרכוש מערכת של כיפת ברזל פרטית?".
"אני מקווה שהיה ויכוח בחיל הים, אוי ואבוי אם לא היו דעות שונות בנושא כל כך רציני אבל בסוף מישהו צריך להכריע".
"מערכת היחסים שלנו עם דרום קוריאה חשובה מאוד. יכול להיות שאם ממשלת דרום קוריאה הייתה מממנת 25 אחוזים היינו בוחרים בה. השיקולים מורכבים ובסוף צריך לקבל החלטה. אף אחד לא מקבל החלטה ממניעים נסתרים. אין החלטות רעות מאוד או טובות מאוד. בדרך כלל לכל החלטה יש גוונים לכאן ולכאן".
התרעות פיקוד העורף