"מידי יום אני כשאני נוסע לבית הכנסת אני עובר דרך המקום. ראיתי את הפלטה של שמו מנופצת ואמרתי לעצמי 'אלוהים מי עשה דבר כזה'?, זו חבלה וזה לא יכול ליפול סתם", אמר האב. כמו כן הוא קרא להקים מצלמות במקום ואמר כי "ללא ספק זה ייצור הרתעה. אם יהיו מצלמות נבין מי עשה את זה, לא משנה אם זה קטין או בוגר".
כרמלה מנשה, שפרסמה את הסיפור, הוסיפה: "האב סיפר לנו כי זו לא פעם ראשונה שמחבלים באנדרטה הזאת והכאב שלו הוא גדול. אני מכירה את אביו של החייל עוד משנת 2000. הוא הגיע אליי כשהיה סיפור קשה בו סרבו לקבור חייל צה"ל לא יהודי סמוך לקבר של הבן שלו והוא אמר שמדובר בחייל ואין מניעה שיקברו אותו ליד בנו. זו הדרך שהכרתי אותו ומסתבר שזו לא פעם ראשונה שמחבלים באנדרטה הזאת, זה בני נוער ישראלים שמחבלים במורשת". עוד הוסיפה מנשה: "זו גינת שעשועים, הם משתכרים שם ואני חושבת שלא רואים מול העיניים אם מדובר במצבה או באנדרטה, זה ונדליזם לשמו. זה קשה מרגיז ומקומם והעובדה שצריך לשים מצלמות כדי שבני נוער לא יפגעו במצבה - זה מעורר כעס".
ב-13.11.2000 נסע זנה (19) יחד עם חיילים נוספים באוטובוס למשימה של אבטחת יישובים, ונהרג מירי של מחבלים אל עבר האוטובוס. אביו סיפר על אותו היום בו נפל: "עמית התגייס לחייל האוויר. הם יצאו לאבטחת יישובים והוא לא היה אמור לצאת כי היו לו כאבים באוזניים, אבל הוא התעקש לצאת עם כולם. בדרך לשם הם נסעו באוטובוס לא ממוגן ירי והגיעה חוליית מחבלים שירו באישה אחת והרגו אותה במקום והמשיכו לעבר האוטובוס שם נהרגו שני חיילים, אחד מהם הוא עמית".