גדוד הסיור המדברי הוא גדוד חי”ר שהוקם ב־1992 ופעל במשך רוב שנותיו בסמוך לרצועת עזה, בפעילות של ביטחון שוטף על הגבול החם. לפני כשנה הוחלט להזיז את הגדוד מסביבת המחיה הטבעית שלו לאזור יהודה ושומרון. בהתחלה דיברו על ארבעה חודשים של קו, בסוף נשארו שם כשנה.
“הם מדברים ביניהם עברית. לא שמעתי סיפורים כאלה. יש דווקא משהו שמאוד ריגש אותי. אתה נמצא מול קצין, שעושה תדריך לסיור או לפני מעצר, ועומד בן אדם מהמגזר הערבי שאומר: ‘חבר’ה, אנחנו פה שליחים כדי להגן על עם ישראל. לבלום את הטרור’. אלה חיילים שבסופו של יום, אם חושבים על זה, לא מחויבים להיות שם, הם התנדבו. יצא לי לשאול: ‘למה התגייסת?’ וענו: ‘גדלתי פה, זו המדינה שלי, אין סיבה שאני לא אתן מעצמי בחזרה’ ויש מקרים של התנכלויות מהמקומות שהם מגיעים מהם”.
“שרים. לא שמעתי על אדם שהייתה לו דילמה. הקצינים מצדיעים לדגל”.
כהן מודע לפערי התרבות וההשכלה שלא פעם קיימים בינו לבין יתר חיילי הגדוד. בגדוד עוברות באופן קבוע מורות שמלמדות חיילים קרוא וכתוב וידע כללי. אלא שהוא לא נותן לפערים האלה לעמוד בדרכו. “יש חיילים שלא מנהלים אורח חיים מודרני ואני מתקשר עם כולם”, הוא מספר. “אולי לא תמיד יש נושאים משותפים לשיחה, אבל להפך, אני אחפש לשוחח. מאכלים, מנהגים, תרבות. איך זה עובד? הוא שואל איך קוראים למילה הזו ומתחיל לתאר מה הוא רוצה לדעת, אני מוצא ואז שואל מה המילה הזו, והוא מלמד. אתה מקשר על מה הוא רוצה לדבר ומתחיל להבין מנטליות, איך להקשיב”.
כהן, שבקושי ידע לפני כן כמה מילים בערבית, מדבר עכשיו די שוטף וכמובן גם מבין את השפה. חברים מהפלוגה באים להתארח אצלו בחולון, הוא בא אליהם לכפר בחופשות. “העובדה שאנחנו מדתות שונות לא הופכת אותם לשונים”, הוא מתעקש. “עכשיו אנחנו נמצאים באימון בזמן צום הרמדאן. על המצח שלהם לא רשום ‘אני צם’. יש כאלה שכן וכאלה שלא. בגלל שאני מכבד אותם, אני לא אוכל לידם. אם מישהו מסתכל עלי ואני אקח לגימה של מים קרים, מול העיניים שלו, זה לא יפה ומכבד. מצד שני, בשבת, הם יודעים לא לשים לי מוזיקה באוזניים. זה הדדי”.
כשכהן ישתחרר בעוד כמה חודשים, גם כמה מחבריו לגדוד ישתחררו. הוא כבר הגיש בקשה להתגייס למשטרה. “זה לא מאתמול”, הוא מספר. “מגיל קטן החלום והיעד שלי זה לצמוח שם ולהיות קצין משטרה בכיר. אני לא חושב שטיפול בפשיעה הוא פחות חשוב מלהגן על הגבולות. לא בהתנשאות, אבל אני מעוניין להראות צד אחר של המשטרה”.
“לא סגור על זה. יש היום יותר חשיפה ומודעות. אלה חבר’ה מקצוענים. כשיושבים איתם מבינים את מוסר העבודה. אני מבטיח לך שאם יגיע לראיון עבודה בחור עם תואר שני, אתה תקבל את החייל המשוחרר ולא אותו. אם עשית שירות של שלוש שנים מלאות כלוחם, מסתכלים עליך בעין אחרת. זה נותן בונוס”.
התרעות פיקוד העורף