קמינר בת ה-19 שהתה מאחורי סורג ובריח בכלא צבאי לאחר שנגזר עליה עונש מאסר בגלל סירוב להתגייס לצה"ל. חודשים ארוכים של עקשנות הפכו אותה לסמל במאבק של קבוצת צעירים, סרבני גיוס מטעמים אידאולוגיים, שטוענים כי כל עוד צה"ל כובש שטחים הם לא ילבשו את המדים. "הסירוב שלי נובע מתוך רצון לתרום לחברה שלי ולהפוך אותה למקום טוב יותר והוא חלק ממאבק מתמשך למען שלום ושוויון" כתבה קמינר בעמוד הפייסבוק שלה רגע לפני שנכנסה לכלא.
קמינר הספיקה לפני שנכנסה לכלא לסיים שנת שירות של תנועת הצופים בשדרות, שם היא עבדה עם ילדים שלטענתה שינו את חייה ותפיסת העולם שלה בנושא מלחמות וכיבוש. "הילדים שעבדתי איתם גדלו בלב הסכסוך וחוו חוויות קשות מגיל צעיר, חוויות שעיצבו ברבים מהם שנאה גדולה, שאפשר להבין אותה, במיוחד כשהיא באה מילדים צעירים" הוסיפה קמינר. "כמותם, רבים מהילדים שגדלים בעזה או בשטחים, במציאות קשה אף יותר, לומדים לשנוא את הצד השני. גם אותם אי אפשר להאשים. כשאני מסתכלת על כל הילדים יחד, על הדורות הבאים של שני הצדדים ועל המציאות שבה הם גדלים, אני רואה המשכיות של טראומות וכאב. ואני אומרת: די".
קמינר היא אחת מיני רבים שבחרו לסרב להתגייס מטעמי אידיאולוגיה. בצה"ל נאבקים בסרבני גיוס כשעל פי נתונים רשמיים של אכ"א, רק 50 אחוז מאזרחי ישראל נושאים בנטל גיוס החובה. השאר מתחלקים בין האוכלוסייה הערבית, החרדית והמשתמטים. רובם מטעמי דת וחלקם מזייפים את סיבת אי הגיוס. גם את תופעה זו מנסים באכ"א להוקיע עד כדי כך שהחלו בשנים האחרונות לעקוב אחר סרבני גיוס מטעמי דת בעיקר סרבניות, בעמודי הפייסבוק שלהן. אולם, קמינר שונה. הצעירה טוענת כי אחת הסיבות לסרבנות שלה היא התקיעות בהליך המדיני. לטענתה מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי לקדם את סיום הסכסוך הישראלי פלסטיני. "כבר שנים אין שאיפה לתהליך מדיני", טוענת קמינר. "לא קיים ניסיון להביא שלום לעזה ולשדרות. אבל כל עוד הדרך הצבאית והאלימה נמשכת, אנחנו מייצרים בשני הצדדים דורות של שנאה שרק יחמירו את המצב. חייבים לעצור את זה".
קמינר בטוחה שבסרבנותה תסייע להילחם בכיבוש. ברשת החברתית היא כבר הפכה לסמל. היא חיזקה הסמליות הזאת לאחר שהפכה לאסירה הוותיקה ביותר, זו שבוחרת מטעמי אידאולוגיה לשבת במאסר צבאי כבר למעלה מ-100 ימים. "הלוואי והסירוב שלי, אפילו אם אשלם מחיר אישי עבורו, יעזור להעלאת נושא הכיבוש לסדר היום הישראלי" היא מקווה. "ישראלים רבים לא מרגישים בכיבוש או שוכחים אותו בחיינו הבטוחים כל כך ביחס לחיי הפלסטינים. לשרת בצבא זו החלטה פוליטית בעלת משקל כבד, בדיוק כמו סירוב", הסבירה קמינר.
התרעות פיקוד העורף