"כמובן שהאינסטינקט הראשוני היה לפעול להוריד את הזהות. כולם יודעים שזה מעשה לא נכון, פלילי. אני לא הייתי מוכנה לרגע לקחת בזה חלק, והעיוות של התקשורת חרה לי מאוד. את מה שהיה לי להגיד לאותה בחורה שחשפה את שם המתלוננת אני אמרתי, וחסמנו אותה מהעמוד. אני לא מוכנה לתת יד למעשים שכאלה".
"חס ושלום", השיבה עזר, "האג'נדה הכללית שלנו היא נגד 'משפטי השדה' שנערכים בתקשורת. אנחנו לא מדינת תקשורת, אנחנו מדינת חוק. העמוד הזה קם בימים שהפרשה הזו התפוצצה, כלומר בחודש מרץ, באג'נדה מאוד מאוד ברורה. החקירה הזו לא אמורה להתנהל מעל דפי העיתונות ובטח שלא במהדורות חדשות ובתוכניות רדיו, וכמובן שגם המשפט. העמוד הזה קם כנגד כל מה שקרה בתקשורת. אמרנו, חברים, תעצרו את זה, יש מערכת משפט, יש מערכת חוק, ששם יגיבו".
בר-און טען שבניגוד לחייל הפשוט, אלאור אזריה, שניצב מול שר הביטחון והרמטכ"ל, בוכריס הוא תת-אלוף שניצב מול פקידה. "אין פה חזק ואין פה חלש", ענתה עזר, "אתם שוכחים שבסוף היום אופק הוא גם בן אדם, שיש לו בבית אישה ושישה ילדים. אין פה קרב על מי חזק או חלש. אופק במשך חמישה חודשים לא יצא לתקשורת מהרבה מאוד סיבות שכולן מוצדקות. הוא קצין בצה"ל. אני הכרתי את בוכריס כששירתי בגדוד 51 בשלישות. לא ראיתי את אופק 14 שנה, אחרי שהשתחררתי מהצבא. ובסיום שהפרשה הזו התפוצצה, אני ברמה האישית סירבתי להאמין. אבל מה שאני אישית מאמינה זה לא רלוונטי, אני בן אדם פרטי. לי מותר להאמין במה שאני רוצה".