בסיכומים שהגיש, התובע מתעלם מרוב העדויות, בעיקר אלו שתמכו בגרסתו של אזריה וקורא לתביעת הדין להתמקד בעדותו של החייל עצמו, שנמשכה שלושה ימים. ביומו הראשון אזריה נשמע נחוש ומסודר מאוד בגרסתו ולאחר שסיים את פרשת התביעה ביקש הפוגה כי לא חש בטוב. בית הדין, שהסכים לכך בניגוד לתובע הצבאי, קיבל לטענת ויסמן למחרת "אלאור אחר" - כזה שגרסתו לא הייתה יציבה ומלאה בשקרים, בדיות ובעיקר התחמקויות.
התובע הצבאי נשען בעיקר על אמירותיו של אזריה לאחר הירי בזירה. "דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות. המחבל הזה היה חי, הוא צריך למות", חזר וציין התובע את האמירות של החייל שנאמרו לפחות לשני עדים במשפט שנכחו בזירה. בנוסף, התובע ויסמן תוקף את המואשם על כך שבחר להעיד בבית הדין כי מפקד הגדוד שלו סא"ל דוד שפירא "מסר עדות שקר ממניעים מופרכים".
התובע קורא לבית הדין להאמין לגרסתם היציבה של העדים ולא של הנאשם: "אין דרך ליישב את גרסתו הסופית של הנאשם בשטח לבין דבריו בפועל, כפי שתוארו על ידי העדים. המחיש זאת יותר מכולם הוא הנאשם עצמו, כאשר טען שעדי התביעה שיקרו, ולא ניסה להסביר את פערי הגרסאות באי הבנה כלשהי. לכן, מתבקשת ההכרעה שמי ששיקר הוא הנאשם עצמו, ולא עדי התביעה כולם".
בסיכום הדברים קורא התובע הצבאי להרשיע את אזריה בעבירה החמורה, עבירת הריגה: "התנהגות הנאשם לאחר הירי מוכיחה שהוא לא חשש ממטען, שאם לא כן - בלתי אפשרי שהנאשם לא היה מתריע בפני חבריו על סכנה זו. אזריה שיקר במצח נחושה בעניין זה לראש הרכב השופטים".
התרעות פיקוד העורף