המאבק הנעלם: הקרב בחאן ארינבה שצמרת הצבא התאמצה להסתיר

מה קורה כשמפקד הפיקוד והרמטכ"ל להוטים לרשום הישג בקרבות אחרי מכת מחץ במלחמת יום הכיפורים? כוחות נשלחים בלי חיפוי, וגדוד מילואימניקים משלם את המחיר. תחקיר מיוחד

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מלחמת יום כיפור
מלחמת יום כיפור | צילום: דוד רובינגר, לע"מ
4
גלריה

גדוד הסיור 134 הוקם שנתיים קודם לכן. אלוף בדימ' אורי שמחוני: “ב–1971 קרא לי אלוף פיקוד צפון, מוטה גור, ואמר שצריך להקים גדוד סיור לאוגדה 36, שהפכה אז לאוגדה קבועה בפיקוד גורודיש. למשך שלושה שבועות השארתי את ‘אגוז', שעליה פיקדתי, בידי סגני, והקמתי את גדס"ר 134. אימון ההקמה הסתיים בתרגיל אוגדתי. מפקד הפלוגה הבולט היה חנני תבור - אדם מרשים מאוד, מפקד כריזמטי".

שיירת טנקים במלחמה. צילום: דוד רובינגר, לע"מ
שיירת טנקים במלחמה. צילום: דוד רובינגר, לע"מ | שיירת טנקים במלחמה. צילום: דוד רובינגר, לע"מ

לפי סמג"ד 134, סא"ל בדימ' אריה שמחוני (וייסר), “בשעה תשע בבוקר הגיע נציג ממטה האוגדה של רפול ושאל אותי מה העניינים. אמרתי שאנחנו עומדים לצאת. הוא אמר: ‘תשמע, המצב חמור מאוד, כל קנה שמוכן - שירוץ!'. שאלתי: ‘לאן?'. הוא אמר: ‘תנועו בציר חושניה–גשר אריק (“כביש" במפת הקוד - א"מ) ותתחברו עם הכוחות'. אחרי רבע שעה הופיע מנחם אבירם, סגנו של רפול, ושאל אותי מה המצב. אמרתי לו שישנה יחידה שכבר עושה תיאום כוונות. אז הוא אמר לי שאקרא למ"פ. קראתי לאילן אשל. אבירם מסר לו שייכנס לרשת ‘זברה' של גדוד 96, שיצא לציר ‘כביש', ויפגוש שמה את הכוח שעליו פיקד רן שריג".

יצחק חופי ז"ל. צילום: אלי דסה
יצחק חופי ז"ל. צילום: אלי דסה | יצחק חופי ז"ל. צילום: אלי דסה

בשש בבוקר הגיע דדו לחדר המלחמה של פיקוד הצפון בצפת וקבע עם חקה שלנר ייכנס לסוריה אחרי רפול באותו ציר, או מעט מדרום לו, או כפי שתוכנן תחילה, בציר אמריקה. לאחר שנים, מודה קצין האג"ם של חקה, אורי שמחוני, שהתוכנית שנקבעה לאוגדת לנר, להבקיע בציר אמריקה דרך חאן ארינבה, הייתה מוטעית. על טעות של הבכירים משלמים הלוחמים.

ראה בעצמו מומחה גדול לרמת הגולן. דדו עם החיילים במלחמה. צילום: ארכיון במחנה
ראה בעצמו מומחה גדול לרמת הגולן. דדו עם החיילים במלחמה. צילום: ארכיון במחנה | ראה בעצמו מומחה גדול לרמת הגולן. דדו עם החיילים במלחמה. צילום: ארכיון במחנה

אל"ם בדימ' עופר אבידוב היה אז קצין המבצעים של הגדוד. לדבריו: “ירו עלינו בזוקה מכיוון המוצב. הבזוקה פגעה בטנק של חנני. היה חושך. כל פעם שהפסקנו לירות הם הרימו את הראש וירו עלינו חזק. דיווחתי לווייסר שלדעתי אין תכלית לעניין, ואני מציע להתפנות. הוא אמר לי לעשות את זה. עם חנני כבר אי אפשר היה לדבר. התחלנו לסובב את הנגמ"שים בתוך שדה המוקשים, לאור פנסי כיס. חנני שכב בנגמ"ש כמו שק תפוחי אדמה. אני הגעתי לאפיסת כוחות. וייסר התחיל לטפל בעניין".

את מתחם חאן ארינבה כבשה וטיהרה באותו לילה חטיבת שריון במילואים 679, בפיקודו של אורי אור, שאליה צורף גדוד צנחנים במילואים, בפיקודו של חזי שלח. חנני, שחזר להכרה, סירב להתפנות לבית חולים. 12 לוחמים נהרגו באותו לילה, ורבים אחרים נפצעו. אבל הגדוד לא התפרק והמשיך לפעול, במסגרת חטיבה 179, בקרבות במובלעת. לוחמיו היו שותפים לבלימת כוח המשלוח העיראקי, בחילוץ נפגעים, באבטחת שיירות אספקה ובמלחמת ההתשה לאחר הפסקת האש.

תגיות:
מלחמת יום הכיפורים
/
קרב חאן ארינבה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף