רוזן התגייסה ב־17 בנובמבר 2016 והתנדבה לתפקיד משמעותי בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. היא מתגוררת בדירה בירושלים עם שותפה סטודנטית.
"ההרגשה בחג הזה קצת מוזרה", היא מודה. "מכשירים לבד את הדירה ומנקים לקראת פסח. אני מתגעגעת להורים ולמשפחה, אבל זו חוויה. גם החבר שלי הוא חייל בודד. הוא גר בירושלים וההורים שלו בקנדה. הכרנו כשהיינו יחד בתוכנית של בני עקיבא".
היא גאה בשירותה הצבאי: "הייעוד של החטיבה הלוחמת בפיקוד העורף הוא להציל אנשים, ואם אני מסוגלת להציל חיים – זה הכי משמעותי. אני רוצה להישאר ולגדל כאן משפחה, ללמוד קרימינולוגיה באוניברסיטה. אני אוהבת את ישראל".
היא לא מאמינה שהוריה יבואו בעקבותיה. "יש להם עבודה טובה שם, אבל הם מבקרים אותי. בהתחלה היה קשה ומאוד התגעגעתי. כיום אני מאושרת".
אריאל נוריאלי, שעלה ממיאמי בקיץ האחרון, התגייס לחטיבת הנח"ל. הוא מתגורר בקיבוץ להב שבדרום. "גדלתי על ערכי הציונות ואהבת ארץ ישראל, ומאז שהייתי ילד חלמתי להיות לוחם בצה"ל", הוא מספר.
ביקורו האחרון בארץ היה בעיצומו של מבצע צוק איתן, ולאחר לבטים אם להתחיל ללמוד בקולג' בארה"ב או לעלות לישראל, הוא בחר בשירות בצה"ל.
בעוד כשנתיים עתידה אחותו הקטנה לעלות לישראל ולהתגייס בעקבות אחיה. בכך תימשך המסורת המשפחתית, שבה החלה האחות הבכורה המשרתת כקצינה בפיקוד העורף.
את ליל הסדר הוא יחגוג בבסיס האימונים של הנח"ל. "אני מתרגש מאוד לקראת הפסח הראשון שלי בארץ ולקראת החג עם החברים בבסיס", הוא מספר.
.
"אני מרוצה מהמקום שאני נמצא בו עכשיו. אני מוקף באנשים מדהימים. החיים בארץ שונים מאוד מהחיים בבריטניה. כאן כולם משפחה, כולם מצחיקים וקצת חצופים. אבל זה חלק מהאופי. פה אם אתה נופל ברחוב, כולם יבואו לעזור לך מיד. אין ספק שאני מרגיש חלק מהארץ הזו".