למרות מחאה במערכת הביטחון, חקיקת חוק הסייבר מעלה הילוך

בסופו של ההליך תוסדר כל הרגולציה הקשורה למערכת הלאומית להגנת המרחב הקיברנטי, שכבר כיום מתמודדת עם בין 50 ל-60 איומים בכל חודש

יוסי מלמן צילום: ללא
נתניהו במרכז הסייבר בבאר שבע
נתניהו במרכז הסייבר בבאר שבע | צילום: קובי גדעון, לע"מ
2
גלריה
מתקפת סייבר. צילום: דרור גרטי, פלאש 90
מתקפת סייבר. צילום: דרור גרטי, פלאש 90 | מתקפת סייבר. צילום: דרור גרטי, פלאש 90

כדי להבין את חלוקת העבודה שכבר מתקיימת בין הרשות לשב"כ, שאחריותו היא בתחום הסיכול והחקירות, ובין הרשות למשטרה שאמונה על שמירת החוק וחקירות, אפשר להשתמש בדוגמה הבאה. נניח שיש ניסיון להרעיל את מערכת המים. השב"כ אחראי לסכל את הניסיון, ואם לא הצליח בכך, משימתו (יחד עם המשטרה) היא לחקור מי עשה זאת. הרשות רואה את תפקידה לדאוג שהמים יהיו תמיד נקיים.

כבר כיום מזהה הרשות בין 50 ל־60 אירועי סייבר בישראל בכל חודש. שלוש עד חמש מהן הן ברמה מדינתית. נוסף לתקיפות של האקרים למטרות רווח כספי או לשם השעשוע, ישראל היא יעד לתקיפות מצד חיזבאללה ואיראן, שיכולתן הולכת ומשתפרת מיום ליום, של חמאס ומעת לעת גם של רוסיה וסין.

תגובת משרד הביטחון: "כלל גופי מערכת הביטחון במדינת ישראל פועלים בימים אלה להסדרה ראשונה מסוגה של מבנה הסמכויות בהגנה על מרחב הסייבר, אשר תעוגן במסגרת חוק הסייבר. גיבוש הצעת החוק מתבצע במקצועיות ובאחריות, מתוך מטרה משותפת להגן על נכסי המדינה בשגרה ובחירום".

תגיות:
סייבר
/
מערכת הביטחון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף