הוא הוסיף כי "אם הוועדה תלך לקראתו, אזריה ישתחרר אחרי שבעה חודשי מאסר. בפועל, הוועדה לעתים נדירות מנכה חצי מהעונש. השיקולים של הוועדה זהים לוועדת השחרורים שליד שרות בתי הסוהר. נבדקת בראש ובראשונה התנהגות החייל, תהליכים שהוא עבר בכלא וכמובן שיש חשיבות רבה ללקיחת האחריות והחרטה. הוועדה יכולה להחליט לנכות מחצית מעונשו, או שליש, או, כמובן, להותירו בכלא מלוא העונש".
לדבריו, "אני הייתי ממליץ לאזריה לקחת לקראת הוועדה אחריות על מעשיו, שכן גם הרמטכ"ל ציין את העובדה שהוא עדיין לא עשה זאת. במקרה של אזריה, לא נדרשת ממנו". אפיק נוסף שעומד בפניו של אזריה הוא פנייה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבקשת חנינה. עד כה נמנע מלעשות כן כי המתין לתשובת הרמטכ"ל.
כזכור, לאחר שהתייעץ עם גורמים שונים בצה"ל, ובמיוחד עם הפרקליט הצבאי הראשי, שהתנגד להחלטה, וגורמים משפטיים, הודיע איזנקוט כי הוא החליט לקצר את תקופת מאסרו של החייל היורה בארבעה חודשים. הוא צפוי להשתחרר בחודש מאי 2018, במידה ויקבל גם ניכוי שליש על התנהגות טובה.
התרעות פיקוד העורף