בתמורה לקרקע שעליה תוותר מצרים, תקבל קהיר מישראל אדמות בדרום־מערב הנגב (נחל פארן). האזור שיסופח למצרים יהיה כ־720 קילומטרים רבועים, אך בעיתון המצרי הדגישו כי “היא מתגמדת לעומת ההטבות הכלכליות, הביטחוניות והבינלאומיות שתקבל מצרים לאחר סיום מהלך זה".
העיתון הוסיף כי מאחר שרצועת עזה, שאוכלוסייתה תגיע ל־2.5 מיליון תושבים ב־2020, לא תתאים למחיה, השטח הנוסף יהווה מפלט עבור התושבים. בנוסף, הפלסטינים ברצועה יקבלו 9 מייל לדיג ויוכלו עם השטח הנוסף ברצועה המערבית של “רצועת עזה הגדולה" להקים נמל ימי ושדה תעופה בינלאומי.
במקביל, נראה שיש בעיות ביישום “עסקת המאה" בין שני גורמים עיקריים שיכולים לקדם אותה - ישראל וערב הסעודית. האתר "הפינגטון פוסט" הצביע על חילוקי דעות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בעוד שיועצו הבכיר של טראמפ, ג’ארד קושנר, מעוניין לחבר בין שני האישים בכל הכוח, יש פערים בתפיסת העולם של השניים. בן סלמאן, כך דווח, מעוניין שישראל תצא למלחמה נגד זרועה של איראן באזור ושל חיזבאללה בלבנון, ואילו לנתניהו יש בעיות פנימיות בשל חקירות המשטרה נגדו. זאת, אגב, לפי האתר, הסיבה לכאורה לכך שבכירים בסביבתו דחפו לחוק הצרפתי ולחוק ההמלצות: לאפשר לראש הממשלה להיות שקול יותר בהחלטותיו בפתיחת מלחמה. בכל מקרה, עסקת המאה עשויה להשתנות מן הקצה אל הקצה עם התקדמות השיחות הסודיות. המשולש הקובע מורכב משלוש הצלעות הבאות: נתניהו, קושנר ובן סלמאן. איש אינו יודע מה יהיה המחיר של עסקת המאה, ואם היא כבר החלה להתגלגל אל מול עינינו.
התרעות פיקוד העורף