אל מול התרחישים האפשריים שבעת חירום יגיעו לכאן כוחות אמריקניים שיתגברו בעיקר את מערכי ההגנה הישראלים, התרחיש שלוחמי מארינס ילחמו לצד לוחמים ישראלים, בפעילות קרקעית הוא פחות סביר, וחשיבות התרגיל הוא בעיקר בהיבט הלימודי לשני הצבאות.
רב סרן אליהו אסבן הוסיף לגבי התרגיל: "קדמו לאימון המשותף ארבעה חודשים של הכנות משותפות, יש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהכוחות ואנחנו לומדים איך עובדת מערכת מבצעית שהיא יותר גדולה משלנו".
במהלך האימון המשותף תרגלו הכוחות הגעה חשאית של הכוחות, כאשר האמריקאים תרגלו הנחתת כוחות עם חבלים ממסוקי התובלה, כיבוש שטחים בסביבה עירונית והפעלת אש ארטילרית בין השאר באמצעי לחימה שהביאו איתם האמריקנים לצורך התרגיל. האמריקאים ציינו שהם לומדים רבות מהישראלים בכל הקשור ללחימה במנהרות, תחום שהוא זר להם כמעט לחלוטין.