רמ"ח צוללות בחיל הים: "בשום שלב לא חשבנו שצה"ל צריך 9 צוללות"

אל"ם ג'' מכיר את כלי המלחמה החשוב ביותר בצבא יותר טוב מכל אחד אחר. בראיון מיוחד הוא מקווה שמי שגזר קופונים יישא בהשלכות ומבהיר: "העבודה מול הגרמנים נמשכת כרגיל"

טל לב רם צילום: אבשלום ששוני
אל"ם ג', צוללת
אל"ם ג', צוללת | צילום: דובר צה"ל
5
גלריה

ראשית, קצת סדר. ברשות חיל הים יש כיום חמש צוללות. השישית צפויה להגיע לישראל במהלך 2019. שלוש הצוללות הישנות מדגם דולפין יוצרו גם כן בגרמניה והגיעו ארצה בין השנים 1999 ו–2000. שתי הראשונות - אח"י דולפין ואח"י לווייתן - נבנו במימון גרמני. השלישית, אח"י תקומה, במימון משותף לגרמניה וישראל.

בשנים האחרונות עברו שלוש הצוללות טיפולים ארוכים, המכונים "טיפולי חצי חיים". הן אמורות לשרת את חיל הים עד 2030 לערך ולסכם בכך כ–30 שנות שירות.

בתחילת שנות האלפיים נחתם הסכם עם הגרמנים על רכישת שתי צוללות ואופציה לצוללת שלישית מדגם דולפין AIP החדש, שנבדלת מהצוללות הישנות בין היתר ביכולת לשהות זמן רב יותר מתחת למים.

אח"י רה"ב. צילום: דובר צה"ל
אח"י רה"ב. צילום: דובר צה"ל | אח"י רה"ב. צילום: דובר צה"ל

בסוף 2014 הגיעה הצוללת הראשונה מגרמניה - אח"י תנין. הצוללת השנייה, אח"י רהב, התקבלה בתחילת 2016. והשלישית, אח"י דקר, צפויה להתייצב

ב–2019, לאחר שהוזמנה ב–2012. במקרה האחרון הדרג המדיני הכריע בניגוד לעמדת צה"ל - יש צורך אסטרטגי בצוללת נוספת. שלוש הצוללות העתידיות צפויות להגיע לישראל ב–2030.

אבל עוד לפני הכניסה לצוללת, מבט על כל הלכלוך שצף על פני המים. החשדות המיוחסים לדמויות שפעלו במסגרת העסקה לא דבקו עד היום בקצינים ובאנשי הקבע שעסקו בפיתוח הצוללות. בזמן שאל"ם ג' ואנשי חיל הים עמלו סביב הפרויקט, אחרים - על פי החשד - עשו לביתם ולחשבון הבנק שלהם.

ג' אומר כי לא הרגיש בעניינים חשודים סביבו. "הייתי שנתיים בגרמניה, כחלק מתהליך הבנייה של הצוללות", הוא מספר. "הייתי גם מפקד הצוללת הראשונה שהובאה לישראל. לא הרגשנו בשום שלב בפעולות לא כשרות. אם מישהו גזר קופון שלא כחוק, אני מאוד מקווה שישלם. זה גם כנראה מה

שיהיה. בשום שלב לא היה בי ספק בניקיון הכפיים של האנשים שלי".

הוא נשוי, אב לשלושה שמתגורר בצפון הארץ. בגיל 39 בלבד הוא מחזיק ברקורד יוצא דופן: נגיעה משמעותית בכל אחד מדגמי הצוללות. אלה שכבר

נמצאים בשירות וגם העתידיים.

ג' משרת בחיל הים במשך 20 שנה. את פעילותו כקצין החל בצוללת דולפין, שאז הייתה הדגם החדיש ביותר בחיל. ב–2011 הוא סגר מעגל כשפיקד על לווייתן, אחת מצוללות הדולפין, במשך כמעט שנתיים. ב–2012 נשלח עם משפחתו לגרמניה - עד קיץ 2014. היה אחראי על ניסויי הים של הדגם החדש. תחילה תחת דגל גרמניה ובהמשך תחת דגל ישראל. בהמשך הפליג כמפקדה הראשון ופיקד עליה בפעילות מבצעית כשנה נוספת.

לאחר סיום תפקיד זה שימש כעוזר ראש אגף המבצעים, האלוף ניצן אלוף. בשנה וחצי האחרונות הוא מכהן כראש מחלקת הצוללות בחיל הים. מפקח מקרוב על קליטת צוללות הדולפין החדשות. ולא פחות חשוב: אחראי על התכנון המבצעי של הצוללות הבאות של מדינת ישראל.

מטעמים ברורים, אל"ם ג' לא יכול לארח את הציבור בתוך ביתו המקצועי. בחיל הים מקפידים לשמור על סודיות ועמימות - מרכיבים הנחוצים בעולם לחימת הצוללות. הקצין זהיר מאוד בדבריו, אבל אפשר לזהות בהם רמזים קטנים בנוגע לחשיבות כלי המלחמה היקר ביותר של מדינת ישראל.

"הצוללות יודעות היום לשהות יותר זמן במים באופן משמעותי", הוא אומר. "צוללות דולפין החדשות נותנות לנו תפוקה מבצעית גדולה. הן חשאיות יותר. מה שנקרא: ארוך יותר ועמוק יותר".

אל"מ ג'. אחראי על רכש הצוללות העתידיות. צילום: דובר צה"ל
אל"מ ג'. אחראי על רכש הצוללות העתידיות. צילום: דובר צה"ל | אל"מ ג'. אחראי על רכש הצוללות העתידיות. צילום: דובר צה"ל

אל"ם ג' אחראי, כאמור, על התכנון והרכש של הצוללות העתידיות. רבות דובר על כלי המלחמה הזה בהקשר של פרשה 3000 והעסקה עם הגרמנים. מאחורי הקלעים לא רק רקמו מזימות אלא גם היו מי שעבדו קשה כדי לצייד את ישראל בצוללות האופטימליות עבורה. בנושא התקצוב, הכספים, האחריות היא של משרד הביטחון, מינהל הרכש, ולא של חיל הים. ההפרדה הזו חשובה מאוד, יסביר הקצין הבכיר.

מבט מבפנים. צילום: דובר צה"ל
מבט מבפנים. צילום: דובר צה"ל | מבט מבפנים. צילום: דובר צה"ל

כמעט כל קצין בחיל הים שאיתו שוחחנו בשנים האחרונות, גם לאחר התפוצצות פרשת 3000, הביע שביעות רצון מתוצאות עסקת כלי השיט. בצה"ל מודעים, כמובן, לעומק החשדות כלפי אנשים שונים, אבל משוכנעים שאין בכך כדי להעיב על איכות העסקה מבחינה מקצועית. אל"ם ג' ופקודיו היו עסוקים בגרמניה בבניית הצוללת ובהכשרתה המבצעית. סירחון השחיתות, כאמור, לא צלל במים.

מיקי גנור. צילום: פלאש 90
מיקי גנור. צילום: פלאש 90 | מיקי גנור. צילום: פלאש 90

ח"כ לשעבר אראל מרגלית טען לאחרונה כי בוצעה מתקפת סייבר על מטה תאגיד טיסנקרופ וכי האיראנים שמו את ידם על תוכניות הצוללות הישראליות. בחיל הים שוללים את האפשרות הזו.

"הטענות הללו תלושות לחלוטין מהמציאות", אומר אל"ם ג'. "הן ישנות, וערבוב של כל מיני דברים. הכרנו את הפריצה, ואין לה כל קשר לעולם הצוללות או לאינטרס ישראלי. באותו יום שזה יצא בתקשורת זה הגיע גם אלינו. מישהו לקח משהו ישן וחידש אותו בצורה לא נכונה, וזה יצר רעש בארץ, ללא כל צורך".

לצד ההתעצמות של חיל הים הישראלי, שמכפיל בשנים האחרונות את היכולות שלו מתחת למים, לא ניתן להתעלם מהמהלך של צבא מצרים, שהצטייד בצוללות חדשות. השכנים כמובן אינם מסומנים כאויב, אבל בכל זאת בחיל הים מוטרדים מההתקדמות הזו והיו מעדיפים שלא תתרחש.

בזירה הצפונית, האתגרים של חיל הים נוכח התעצמות חיזבאללה הופכים למשמעותיים יותר, וכמובן לא ניתן להתעלם מהנוכחות הרוסית באזור.

"המצרים קנו צוללת מדגם אחר", אומר ג'. "כל מדינה והצוללת שמתאימה לה. הם קיבלו צוללות עכשיו ושדרגו את הצוללות הישנות שלהם. לעולם אשאף לעליונות ימית. אני לא רוצה שלאחרים יהיו צוללות - בטח לא טובות כמו שיש לנו. אני לא שמח שיש להם צוללות, אבל עדיין יכול לישון טוב בלילה. הצוללות שלנו טובות. אפשר להיות רגועים".

תגיות:
פרשת הצוללות
/
מיקי גנור
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף