בעקבות המברק, הועלתה הכוננות למלחמה בארץ וההתרעה הועלתה מסבירות נמוכה למלחמה לרמה של וודאות גבוהה למלחמה בקרוב. רבים מהדיווחים שהעביר מרואן לידי ראש המוסד התבררו כנכונים יום למחרת, למעט אולי שעת המתקפה, שהתרחשה מוקדם משדיווח המקור, בשעות הצהריים של יום הכיפורים שנת 1973.
במהלך הפגישה התפלא המקור ממה שהוא הגדיר כחוסר התגובה הישראלית לתגבור הכוחות המצרים באזור התעלה ואמר כי במצרים מגדירים את זה באחת משתי סיבות, או שהישראלים בטוחים בעצמם, ומוכנים להשמיד את הצבא המצרי אם יתקוף, או שהישראלים לא יודעים בדיוק מה נעשה, ואינם מבינים את חומרת המצב. בסיום המברק, אמר זמיר כי מרואן הציע לסכל את פתיחת המלחמה באמצעות התקשורת הישראלית, שתפרסם את תוכנית התקיפה מראש ובכך תאותת למצרים כי תוכנית המלחמה נחשפה וכי בישראל מוכנים לה, וראש המוסד עצמו המליץ על נקיטת קו פעולה זה.