"ממשלת ישראל נמצאת כבר שמונה חודשים בזיגזג בין שתי אפשרויות רעות", אומר איילנד, "להשאיר את המצב כפי שהוא או לצאת למבצע. המצב היום הוא שחמאס לא מעניין בעימות אך יוצר אש קטנה סביב הרצועה. ברמה הלאומית המצב הנוכחי פוגע בתושבי עוטף עזה, אך לא פוגע ב-99% מאוכלוסיית המדינה. בראייה אסטרטגית זה מצב נסבל".
יואב לימור: "נכנסנו למשבר אחרי 43 חודשי שקט מאז מבצע צוק איתן. חמאס במצוקתו מעורר את האלימות על הגדר על מנת למשוך תשומת לב. מהי עמדתך בנוגע לשר הביטחון שטוען שללא מכה קשה לא יהיה ניתן להגיע להסדרה כלכלית מול הרצועה?"
"ליברמן טועה", השיב איילנד, "ההרתעה של ישראל חזקה ואפקטיבית. מצד שני יש מצוקה הולכת וגוברת בעזה. אני תומך בחלופה שלישית. הנוסחה שישראל מציעה לחמאס, של שקט תמורת שקט, לא מקובלת עליו כי היא משאירה אותו עם חשמל רק ארבע שעות ביום, מים שהולכים ואוזלים מהברזים, ביוב שעולה על גדותיו, אבטלה של 70% והפסקת המימון מאונר"א. הוא לא מסוגל לנהל את המדינה שהוקמה בעזה בנוסחה הזו. ישראל הציעה לתת סיוע הומניטרי אך גם זה לא מספיק לו. הוא זקוק לשיקום התשתיות בעזה. העולם רוצה לסייע לחמאס בהקמת התשתיות וניתן לעשות זאת מול ישראל ולא דרך אבו מאזן. המצב הנוכחי מערער את שלטונו שהיה עד כה יציב כתנועה אותנטית ועממית".
"לפני ארבע שנים", סיפר, "בסוף מבצע צוק איתן, הוחלט להקים ועידה בינלאומית לשיקום הרצועה. בוועידה נתנו לשני החתולים לשמור על השמנת. מצרים הייתה אחראית והמימון יגיע דרך רמאללה. אלו בדיוק שני השחקנים לא מעוניינים בשיקום הרצועה".
כשנשאל אם לאחר שיקום הרצועה חמאס ידאג לצורכי אזרחיו השיב: "לא. משטרים קיצוניים פועלים לפי אינטרסים קצרי תווך בדרך כלל. אם יהיו הסכמים קונקרטיים על הקמת תשתיות בעזה, תוך תהליך פיקוח זו תהיה הסדרה. אז חמאס יהיה מוכן להסכם של שקט תמורת שקט וחילופי שבויים. זה אנחנו שלא מוכנים שדבר כזה יקרה".
התרעות פיקוד העורף