"הרגע שבו אנחנו, יש פה קבוצה גדולה של אנשים שעסקה בזה, לצדי היה גם ראש מחלקת שבויים ונעדרים, הרגע שבו אנחנו פותחים את הממצאים של זכריה באומל ז"ל בשטח, את הסרבל, את הנעליים, את השרידים שמורים בצורה כל כך טובה, מזהים שזה סרבל שריון כשהפכתי וראיתי את הכיתובים בעברית, זה היה רגע שבו צעקתי 'הוא בידינו, הוא אצלנו' זה היה רגע סופר מרגש, סגירת מעגל", סיפר. "פחות הסיפוק המקצועי, היכולת להעניק למשפחת באומל מנוחה לנשמה לאחר 37 שנים זה ההישג הגדול של המבצע הזה".
"בין הממצאים שהגיעו אני לא יודע להגיד, התהליך במכון לרפואה משפטית הוא זה שיקבע, הסבירות לכך יורדת מיום ליום אבל השאלה היא האם נמשיך לחפש והתשובה לכך היא חד משמעית", אמר מפקד המבצע. "מדינת ישראל לא מוותרת ותמשיך לחפש בכל הכיוונים שאספנו לאורך 37 שנים ואני כולי תקווה אמיתית ואמונה מלאה שגם נצליח לעשות את זה. זו תחושה של שליחות וגאווה גדולה מאוד להיות חלק מההיסטוריה הזאת".