"אני כבר לא מאמינה לאף אחד. אני חושבת שחמאס רוצה להחזיר את השבויים, וממשלת ישראל לא רוצה. על זה עומדת המדינה? על 45 אסירים? לא יכול להיות".
"מה שונה? חג הפסח הוא חג החירות. איפה החירות שלנו? איפה החירות? אני לא מצליחה להבין. יש לנו 45 אסירים שאותם החמאס דורש בתמורה להחזרת חיילינו. אם ישראל לא תשב עם חמאס ותדון איתם על 45 האסירים, לא נראה את הדר ואורון. מהיום הראשון הם דרשו את זה".
"קשה לי מאוד", הוסיפה אמו של החייל הנעדר. "ממשלת ישראל תקעה לי סכין בלב והיא ממשיכה לסובב אותו. אין לי חגים, אין לי חג. איזה חג יש לי? כל בר דעת יודע שאני צריכה להתמודד גם עם זה שבעלי איננו וגם עם אורון, שאני לא יודעת מה מצבו. הגשנו בג"ץ, והוא דחה אותנו כמובן. בסוף הוא כתב שמצבו של אורון לא ידוע. משמע, שכל מה שאמרתי וצעקתי - שאורון נחטף חי... אף אחד לא יודע מה מצבו".
התרעות פיקוד העורף