"עברה עלינו שבת מורכבת", אמר שנרב בפתח דבריו, והוסיף: "מצד אחד אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב, גם דביר וגם אני, אבל עדיין חיים את הפיגוע. חברים טובים שלנו עזרו לנו, והייתה גם שבת מרוממת כי נפגשנו בפעם הראשונה מאז נפצענו. ממש חיכיתי לזה, דביר הוא ילד כל כך מתוק ועמוק. כששמעתי שהוא מדבר אמרתי תודה לה' שהציל אותנו. הייתה פגישה מאוד טובה".
לדבריו, "הוא זוכר הכל, ממש לפרטי פרטים. התפקוד שלו היה מדהים. הוא תפקד בצורה יותר מן הכלל, הוא חשב לא רק על עצמו, למרות שהוא היה מלא בשטפי דם ופצעים פתוחים, וכל הגוף שלו היה מלא דם. הוא רק חשב מה לעשות, איך אפשר לעזור למשפחה ולחובשים, וזה תוך כדי שהוא מאבד המון דם".
בהתייחס למצוד אחר המחבלים, אמר: "אני חושב שלצבא יש קצה חוט. ראיתי שלא יורים עלינו, והבנתי שזה משהו שהיה מרחוק. לא ראיתי מישהו בורח".
על בתו רינה, סיפר: "היא הייתה ילדה מתוקה, תמיד חשבה מה עושים למען ישראל. קראתי את היומנים שלה ובכיתי, אילו יומנים עמוקים, איזו חשובה עמוקה. מה יותר נכון לעם ישראל, החשיבה שלה הייתה מאוד עמוק בעזרה לזולת. זה ממש אפיין אותה, עם חיוך מאוד גדול תמיד על הפנים".