"אם אתה לוקח את המעמד הבינוני האיראני שבעבר היה סוכן השינוי המרכזי באיראן, אז דווקא ככל שהוא נשחק וככל שהאזרח האיראני הממוצע עסוק יותר בקורונה ובשאלה איך הוא מביא לחם הביתה או איך מוצא עבודה - יש לו פחות זמן לצאת להפגין, ולסכן את חייו ואת פרנסתו, אם יש פרנסה. כך שזה שהמשבר הכלכלי חמור לא אומר בהכרח שנראה בזמן הקרוב יציאה לרחובות, ויש עדיין קורונה, גורם שבמידה מסוימת עשוי לעכב יציאה המונית של אנשים לרחובות".