"מאז שיצאנו מלבנון", המשיכה, "יש לנו יותר שקט מאז שנות ה-70. הגיע הזמן להכנס לתהליך מדיני. לא ייתכן שבכל משבר הצבא הוא הפיתרון הראשון - ולפעמים גם היחיד".
"אני מנסה להיות חלק מהמחאה", אמרה בן דור. "ברור לי לגמרי שאם יש ואקום, ואנחנו לא משמיעים את קולנו, הרחוב נתפס על ידי קולות אחרים של מלחמה. אנשים שחיים כאן בצפון לא מוכנים לחזור לסבב הזה. הבעיה המדינית עברה עכשיו לדרום. זה הזמן לעצור ולפתור את זה, זה מרגיש לי שביר כל הזמן".
"אישי ובני יצאו עם הרבה שריטות פיזיות ונפשיות מאותו סיבוב מהלומות", התייחסה הפעילה האנטי-מלחמתית לטראומות האישיות במשפחתה, בעקבות ההחלטה להעניק אות מלחמה מיוחד למשרתים בלבנון מאז מלחמת שלום הגליל ועד היציאה החד-צדדית. "שום אות לא יוכל להחזיר את כל אלה ששילמו בחייהם, והזוועות שקרו. האות הזאת מעט מדי ומאוחר מדי. כל מה שאנחנו רוצים זה לא לחזור לזה".
התרעות פיקוד העורף