בעיצומה של הישיבה הדרמטית, בעת שמאיר דיברה, פרצה המלחמה שהפתיעה את כולם, כאשר נשמעה צפירה עולה ויורדת: "ספיר (השר פנחס ספיר), אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי...אינני יודעת מתי הם יתחילו ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה – גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת. לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אני יכולה לומר לכם שניפגש כאן בשעה 16.30 אם אז זה יקרה" ואז נשמעה האזעקה העולה ויורדת. מאיר הוסיפה: "אנו נשארים כאן".
בישיבת ועדת השרי לענייני ביטחון, שהתכנסה כשמונה שעות לאחר שפרצה המלחמה ביום כיפור, החל להתברר המצב הקשה. "יש לנו מקום אחד שגרם לנו הרבה עוגמת נפש עד עת הוזה מוצב החרמון. קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים", דיווח הרמטכ"ל. דיין אמר: "ההחלטה שלא לעשות מלחמת מנע, עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה" ועל מוצב החרמון הוא הוסיף: "זה אינו מוצב קריטי מבחינת קו ההגנה. אני מניח שניקח אותו בחזרה".
על המצב בדרום סיני, אמר דיין: "כאשר הסתובבו שם 40 טנקים שלנו נרגיש שם יותר טוב, היום היו לנו שם שני טנקים לבד וזה הבדל ניכר. יש למצרים 700 מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה". בישיבה נוספת, שהתקיימה כעבור יום, הודה הרמטכ"ל: "יש לנו מלחמה קשה מאוד. המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר".
במהלך הישיבה עלה חשש להתלקחות גם בחזית הירדנית. השר ויקטור שם טוב שאל: "האם יש עין פקוחה על ירדן?" ודיין השיב: "עין פקוחה – צריכות להיות שתי עיניים פקוחות".
התרעות פיקוד העורף