בנימוקים להחלטתו התייחס הנשיא לכך שמדובר בפרשה יוצאת דופן, לפי טיבה וחומרתה, והעניין הציבורי בה רב. מנגד, נקבע שחשיפה של פרטים נוספים אודות כתב האישום, שעוסק בפרשה מודיעינית חסויה ורגישה ביותר, תביא, במידה קרובה של ודאות, לפגיעה חמורה מאין כמותה בביטחון המדינה.
האלוף פיילס ציין בהחלטתו כי, לבקשת בא כוח ההורים, עיין באופן מעמיק בכלל חומר החקירה ובכתב האישום. בהמשך לכך, קבע כי יש בסיס מוצק לאישומים בחומר הראיות. "מצאתי כי בנסיבות הקונקרטיות חשיפות הוראות החוק שיוחסו למנוח תביא בהקשרן הקונקרטי לחשיפת פרטים ומידע שתגרום, בוודאות קרובה, פגיעה בביטחון המדינה. משכך איני רואה להתיר פרסום נוסף של פרטי האישומים", כתב בהחלטתו.
הנשיא ציין כי הקצין, אשר שירת ביחידה טכנולוגית באגף המודיעין, עבר, לכאורה עבירות ביטחוניות חמורות שפגעו בביטחון המדינה. לצד זאת, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את עמדת המשפחה שלא לפרסם את פרטיו של הקצין, נוכח זכותו של הקצין ז"ל ושל בני משפחתו לכבוד, לשם טוב ולפרטיות.
"הבן שלנו נפטר לפני שבעה חודשים בכלא צבאי שהיה אמור לשמור עליו מכל משמר, הוא נכנס לכלא בריא בגופו ובנפשו ולדאבון הלב, קיבלנו אותו חזרה ללא רוח חיים. עד היום אנחנו לא יודעים את סיבת המוות, מה קרה בין כותלי הכלא והאם יש אחראים למחדל הזה. המצב הזה בלתי אפשרי, הוא כואב לנו כל יום ואנחנו משוועים לקבל תשובות. על אף הכאב העצום שלנו, לא נעצור ולא נשקוט, נמשיך לדרוש באופן נחרץ מצה"ל תשובות ברורות וחדות לכל השאלות שלנו".
באי כוח משפחת הקצין, עו"ד בני קוזניץ, שרון זגגי פנחס ואפרת נחמני בר, מסרו: "בית הדין קיבל את עמדתנו והותיר בדין ובצדק את האיסור לפרסם את זהותו של הקצין והמעשים שייחסו לו בכתב האישום. לא היה מקום לפרסם פרטים אלה והדבר היחיד שצה"ל צריך לעשות כעת הוא להגיע לחקר האמת וכל האמת. אנחנו מצפים מצה"ל, כפי שדרשנו לפני כחודש - לחקור את האירוע הזה כרצח, זאת עד שלא יוכח אחרת, להפעיל כל אמצעי שנדרש, להפוך כל אבן ולספק להוריו, כמו לציבור כולו, הסבר ותשובות ברורות ואמיצות כיצד יתכן שקצין צעיר בן 24 מת בכלא צבאי, ולמצות את הדין עם כל מי שאחראי לאירוע הכואב והמצער הזה".
התרעות פיקוד העורף