על פי המאמר, סולימאני בעצמו, פעל במשך יותר משני עשורים להפוך את איראן לפעילה יותר למען קבוצות פלסטיניות. האסטרטגיה שלו, כך על פי המאמר, הייתה "לעבוד בצמוד לכלל הקבוצות הללו, ללא קשר לטעמן הדתי או הפוליטי". האסטרטגיה לכאורה הוגדרה כהצלחה, משום שהכפילה את כוחה של ההתנגדות נגד ישראל, בקרב הפלסטינים.
אחת הקבוצות שהוזכרו, הייתה PFLP-GC –החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, כאשר בין תומכיה הנלהבים נמנה בנו של אחמד ג'בריל, ח'אלד, שדווח כי מילא תפקיד בדיכוי סורים במחנה הפליטים הפלסטיני אל-ירמוכ, תוך סיוע למשטר אסד בסוריה, על ידי אכיפתו.
סוכנות TASNIM קיימה ראיון עם ח'לאד, שסיפר על פגישותיו עם סולימאני, ככל הנראה בין השנים 2015-2016. על פי הראיון, משרדו של האחרון היה עמוס במפות של סוריה המסמנות את מיקומם של לוחמי דאעש, כאשר המטרה הייתה להסיר את השתלטות הארגון על האזור בעיראק.
כך תיאר ח'אלד את סולימאני: "היה שהיד גדול, שהפך מפועל פשוט ללוחם בינלאומי ששינה את פני המפה האזורית. הוא הרבה לדבר על המאבק הפלסטיני על אף שהשתייך לקבוצה דתית אחרת, ירושלים הייתה חשובה לו".
בנוסף, סולימאני קידם הבאת ספינות מלחמה לאזור, כמו גם פיתוח טילים שיועדו "להכות" בישראל. מטרתו הייתה, כך על פי המאמר, "לפרק את מאזן הכוחות שבין הפלסטינים למשטר הישראלי הנתמך בידי האמריקאים ומדינות אירופה".
על פי המאמר, סולימאני הרבה להיפגש עם נציגים פלסטינים, כמו גם עם קבוצות בהן תמך בעיראק, סוריה ולבנון. הדיווחים על תמיכתו בקבוצות פלסטיניות, מספקים הצצה על האופן בו איראן ראתה את התמיכה בם כחשובה, עד כדי שהדבר היווה מטרה מרכזית.