במהלך הקריירה שלה הצליחה טניסאית השולחן ומרימת המשקולות הפראלימפית חגית בריל להגיע להישגים אדירים, בהם היותה אלופת אירופה בטניס שולחן בשנים 2019 ו־2020, ודירוגה במקום השני בעולם כטניסאית פראלימפית. אלא שההצלחה הגדולה לא מצליחה לנחם אותה או את אמה דניאלה, שזה שנים רבות מנהלות מאבק מתיש מול משרד הביטחון.
בריל, 47, היא נכת צה”ל שנפצעה במהלך שירותה הצבאי במסגרת פעילות מבצעית בחיל המודיעין. אנחנו משוחחות בטלפון, בעזרתה של תוכנת דיבור מיוחדת באייפד, שמקילה על בריל להתבטא, ועל מי שמשוחח איתה - להבינה. “קשה לי לפתוח כרגע את הפצע הזה ששינה את חיי לפני כמעט 30 שנה”, היא אומרת. “אני לא מסוגלת לחזור לתקופה הזו”.
עד הפציעה הייתה בריל מתאמנת בשחייה, עסקה בתחום באופן מקצועי כמדריכת שחייה מבוקשת במכון וינגייט, והייתה אלופת ישראל לנוער בשחייה. אחרי הפציעה הפכה למשותקת בשתי רגליה ובידה השמאלית. כיום היא הספורטאית הפראלימפית היחידה בעולם שמשחקת טניס שולחן עם כיסא ממונע ועם יד אחת שנמצאת ב־20% תפקוד בלבד. בשנת 2010 שימשה עוזרת פרלמנטרית של ח”כ דאז ישראל חסון (קדימה), ובכך הייתה לעוזרת הפרלמנטרית הראשונה בתולדות הכנסת המרותקת לכיסא גלגלים ממונע.
כיום בריל היא נכת צה”ל בשיעור 100% פלוס (מיוחדת) ומטופלת על ידי מחוז השיקום דן. המאבק החריף שמנהלות בימים אלה בריל ואמה נוגע לתרופות קבועות שאותן מקבלת בריל החל מ־2006. הן מיובאות עבורה במיוחד מארצות הברית, אך מתעכבות ואינן ניתנות לה בזמן. האם דניאלה טוענת כי בתה לא מקבלת את תרופות המרשם היומיות שלה פעמים רבות, ובמשך 15 החודשים האחרונים חסרו למשך שבועות רבים - אפילו עד שמונה שבועות - שלוש תרופות מרשם שהיה עליה לקבל מארצות הברית. כמו כן, התרחשו טעויות במינון ובכמויות של התרופה שיובאה.
בריל טוענת שניסתה לפנות בעצמה לגורמים במשרד. "אריה מועלם מאגף המשפחות וההנצחה היה בפגישה ואמר למנכ”ל המשרד: 'אתה יודע מי זו חגית בשבילנו? כמה היא עוזרת לנו? כל פיפס הכי קטן שיש - היא תעזוב הכל ותבוא'”, היא מספרת.