סקר מיוחד חושף: האם הציבור הישראלי תומך בסיכול ממוקד ככלי נגד טרור?

על פי הסקר, 74% מכלל הציבור הישראלי סבורים כי הסיכול הממוקד הינה שיטת פעולה מוסרית. 31% מבין הנשאלים שהזדהו כערבים ישראלים גם כן העריכו כי שיטה זו אפקטיבית

טל לב רם צילום: אבשלום ששוני
סיכול חוליית טרור סמוך לגדר המערכת
סיכול חוליית טרור סמוך לגדר המערכת | צילום: דובר צה"ל
3
גלריה
רגעי סיכול מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעיר עזה. צילום: דובר צה"ל | צילום:

על רקע יום השנה העשרים למבצע חומת מגן ולאירועי אינתיפאדת "אל אקצה" מפרסם המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן סקר דעת קהל ארצי שנערך באמצעות "מאגר מוחות" במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי לשימוש של ישראל בשיטת הפעולה של  הסיכול הממוקד במסגרת המאבק בטרור תוך התייחסות לשאלות מוסריות – ערכיות ושאלות של אפקטיביות שיטת הפעולה הזו.

מהומות באינתיפאדה השנייה
מהומות באינתיפאדה השנייה | צילום: רויטרס

מהסקר עולה כי הציבור הישראלי ככלל סבור כי הסיכול הממוקד הינה שיטת הפעולה האפקטיביות ביותר במאבק בטרור הפלסטיני – 78% מהנשאלים המייצגים את כלל הציבור הישראלי על כל רבדיו השיבו כי שיטת פעולה זו אפקטיבית מאוד (62%) או אפקטיבית (16%) בעוד רק 7% סברו כי השיטה לא אפקטיבית  (3%) או כלל לא אפקטיבית (4%). מעניין לציין בהקשר זה כי כשליש – 31% מבין הנשאלים שהזדהו כאזרחי ישראל בני המיעוט הערבי גם כן העריכו כי הסיכול הממוקד הינו אפקטיבי.

עפ"י סקר דעת הקהל הנדון 74% מכלל הציבור הישראלי סבורים כי הסיכול הממוקד הינה שיטת פעולה מוסרית ולגיטימית בעוד רק 14% סבורים כי שיטת פעולה זו אינה מוסרית, (גם כאן 31% מבין הנשאלים שהזדהו כאזרחי ישראל בני המיעוט הערבי העריכו כי מדובר בשיטת פעולה מוסרית בעוד 48% מהם סברו אחרת והתייחסו אל הסיכול הממוקד כשיטת פעולה לא מוסרית).

%51 מהציבור סבור כי יש לבצע סיכול ממוקד גם כאשר פעולה זו הינה פעולת נקמה המתבצעת לאחר התרחשות פיגוע טרור רב נפגעים בישראל. זאת לעומת 10% שמתנגדים לפעולה שכזו ללא כל סייג ו- 29% שהשיבו כי הדבר מותנה בנסיבות הספציפיות של המקרה.

רמאללה באינתיפאדה השנייה
רמאללה באינתיפאדה השנייה | צילום: רויטרס

%83 מהציבור סבור כי חשוב לבצע סיכול ממוקד כלפי מי שמוגדר כ"פצצה מתקתקת" (אדם העומד לבצע פיגוע בטווח הזמן הקרוב או המיידי) – 70% הגדירו משימה זו כ"חשובה ביותר" ו-13% כ"חשובה".

רוב מכריע של הציבור הישראלי סבור כי כל עוד מדובר בפעיל המשתייך לכוחות הצבאיים של ארגון הטרור הרי שאמצעי הסיכול הממוקד הינו אמצעי חשוב או חשוב מאוד בארסנל אמצעי הלוט"ר של ישראל. ומה באשר ל"מנהיג פוליטי, מדיני, או אידאולוגי של ארגון טרור"? במקרה זה יש ירידה מסוימת במידת התמיכה של הציבור הישראלי בפעולה (אם כי עדיין יש רוב ברור בתמיכה בביצועה) – 62% מהציבור הישראלי סבורה כי פעולה שכזו הינה חשובה (19%) או חשובה מאוד (43%).

על השאלה - "במהלך ביצוע של סיכול ממוקד עלולים להיפגע גם אזרחים שאינם מעורבים בכל פעילות של טרור. האם גם במקרה כזה מוצדק או למוצדק לדעתך לבצע סיכול ממוקד?", ענו 21% מהמשיבים כי פעולה שכזו תהיה בלתי מוצדקת, בעוד 17% רואים בה פעולה מוצדקת ללא סייג, ומחצית מהמשיבים – %50 סבורים כי לגיטימיות הפעולה תלוי מחד גיסא בזהות יעד הסיכול ומאידך במספר האזרחים שעלולים להיפגע בפעולה.

%69 מהציבור סבור כי האפשרות של התרחשות פיגועי נקמה מצד ארגוני הטרור לאחר ביצוע הסיכול הממוקד ("אפקט הבומרנג") כלל לא צריכה להשפיע (42%) או צריכה להשפיע במידה מועטה בלבד (27%) על החלטה זו. לעומתם, 16% סבורים כי לאפקט הבומרנג צריכה להיות השפעה רבה על החלטה שכזו.

תגיות:
טרור
/
האינתיפאדה השנייה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף