בינואר 2024 החליט מבקר המדינה לפתוח בחקירה על כשלי 7 באוקטובר, אולם בעקבות התנגדות הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ בר, החקירה בצה"ל ובשב"כ הושהתה. כעת אנגלמן החליט להתעקש על המשך החקירה בצה"ל.
הסנגוריה הצבאית הגישה עתירה דחופה נגדו, בטענה שהוא פוגע בשמם הטוב של חיילי צה"ל שלא יוכלו להגן על עצמם. הסנגוריה הצבאית דורשת שאנגלמן יפסיק מיד את חקירתו, ושהחקירה החשובה הזו תתבצע אך ורק על ידי ועדת חקירה ממלכתית.
בכלל, מהרגע הראשון, הכרזתו בינואר 2024 שמשרדו יחקור את אסון 7 באוקטובר עוררה התנגדות רבה. אחת הטענות הייתה שמדובר בחקירה פוליטית, שנועדה לשרת את ראש הממשלה, והיא עלולה לפגוע בביטחון המדינה ולחשוף מידע רגיש בעת מלחמה.
כמו כן, חקירה כזו תפגע באמון הציבור, שכן קיים חשש שהחקירה תימשך זמן רב מאוד ותעכב את פרסום המסקנות וההמלצות; מה גם שזה מעבר לסמכותו של מבקר המדינה לעסוק בנושאים צבאיים, מדיניים וביטחוניים.
הלהט הזה של אנגלמן, לשמש כביכול תחליף לוועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות, מעוררת בצדק תהיות לא מעטות. בהקשר זה, כאן המקום לשאול את מבקר המדינה הנכבד: סליחה, אדוני, מה עשית עם מסקנות ועדת החקירה לאסון מירון, האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה עד 7 באוקטובר, שבו נספו 45 מאזרחי ישראל?
בין השאר, הוועדה הזו "הטילה אחריות אישית על ראש הממשלה נתניהו". תפקידו של מבקר המדינה הוא בין השאר לעקוב אחר יישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית. אלא שבפועל, מאז פרסום הדוח של ועדת החקירה לאסון מירון - שום מילה ושום מסקנה ממשרד המבקר.
לכן הייתי ממליץ למבקר המדינה, לפני שהוא רץ לחקור את אירועי 7 באוקטובר ולחפש אשמים בצה"ל ובשב"כ, שיקרא שוב ושוב את מסקנות ועדת נאור על הממשלה הזו, שבמשמרתה אירע אסון 7 באוקטובר; על תרבות הניהול הרעה שלה, על הקיבעון המחשבתי שלה.
אין חולק על כך שאירועי 7 באוקטובר חייבים להיחקר עד תום, אולם רק על ידי ועדת חקירה ממלכתית, שתורכב ממיטב האישיים המתאימים לניהול ועדת חקירה לאירוע בסדר גודל שכמוהו לא ידענו.
מה שברור הוא שההתעקשות הזו של אנגלמן לחקור ולהגיע למסקנות בכל מה שקשור ל־7 באוקטובר, יוצרת תחושה שיש כאן ניסיון להרחיק, "למסמס" ולמנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית; ועדה שרק היא תאפשר לעם ישראל לקבל תמונה אמיתית וברורה על כל מה שהביא לאסון 7 באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף