והכי מתסכל? גם אם הייתי רוצה לשנות את המצב, אני תקועה. מחירי השכירות מרקיעי שחקים, ומעבר לעיר אחרת נשמע כמו חלום רחוק. פתח תקווה אולי לא נבחרה מלכתחילה מתוך אהבה, אבל עכשיו היא הפכה לכלוב מוזר - לא לגמרי בית, ולא משהו שאפשר לעזוב.
וזה הרגע שבו אתה מבין שתחבורה ציבורית בישראל היא לא פתרון - היא בדיחה. איך אפשר לבנות "רכבת קלה" שנוסעת בקצב של צב? ובינתיים, אנחנו ממשיכים להסתובב במעגלים - משלמים יותר, מתפשרים יותר, ומקבלים פחות.