אין ספק שטלי גוטליב מסמנת היום אור גדול מאוד בעיני לא מעט מצביעים בליכוד, אך מנגד היא מהווה גם את האיום הכי מסוכן על בכירי המפלגה, שמבינים פתאום שהם נמצאים במקום הלא נכון, אולי אפילו במפלגה הלא נכונה. אותם בכירים כבר פותחים נגדה חזית, ומשתילים לנתניהו מסרים מדאיגים כשטוענים שהיא חותרת תחת נתניהו עצמו, שהיא משנה דעה מרגע לרגע, שהיא הפכפכה, צורחת כל היום ומתעסקת בעיקר בציוצים ובפופוליזם רועש. מבחינתם, היא לא נבחרת ציבור אלא מי שחותרת בכל הכוח לתואר שרת המשפטים ובהמשך גם לראשות הממשלה.
אין פלא שלוין רועד מפחד. כל הטוויטר התמלא בתמונות של טלי גוטליב בתואר “שרת המשפטים הבאה”. התרחיש הזה, שבעבר נשמע הזוי, הפך פתאום לאיום פוליטי ממשי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לא מעט ממצביעי הליכוד השפויים יותר, הביעו אכזבה גדולה מהתמיכה בה. גם מי שמבקרים בחריפות את מערכת המשפט, את השב”כ או אפילו את צה”ל, מתקשים לקבל התנהגות מבזה כמו זו של טלי גוטליב, כמו לחשוף איש מבצעים בכיר בשב”כ, להכתים לוחם מילואים במילים כמו “בהמה” ו”יודנראט”, לפגוע בקודש הקודשים של הזיכרון ההיסטורי שלנו. אפילו בתוך הליכוד נשמעים קולות שאומרים שאם אחת כזו מטפסת לצמרת - הם לא רוצים להיות מזוהים עם המפלגה.
זו לא מוסריות, זו מתמטיקה פשוטה. כל עוד היא הייתה משובצת אי שם במקום ה־25, איש לא הרים גבה. אבל כשהיא נושפת בעורפם ומסכנת את המעמד שלהם, פתאום הם נזכרים לגלות בושה.
והאבסורד נמשך. יריב לוין מגיב לא כדי להגן על ערכים, מוסר או צדק, אלא כדי להגן על מעמדו ועל מי שצפויה לגנוב ממנו את תפקיד שר המשפטים. הוא סוגר חשבון אישי אחרי שהכחישה את סמכותו ותקפה אותו, כשר המשפטים “הכושל”. תגובותיו משרתות אך ורק את האינטרס האישי שלו - להציב גבול בין עצמו לגוטליב, בזמן שכל המדינה רואה איך היא מטפסת בצמרת. ובינתיים, הליכוד מתנהל במערבולת רעשנית של קרבות פנימיים, בעוד הציבור הישראלי נותר צופה מהצד במופע שלא רק מבזה את המפלגה, אלא את המערכת כולה.
בסוף נשארת השאלה: זה מה שאנחנו רוצים? נבחרי ציבור שמתחרים מי יקלל חזק יותר, מי יעליב גס יותר, מי יעשה יותר רעש? כי אם התשובה היא "כן", אנחנו חייבים גם לשאול - לאן עוד נגיע מכאן?
התרעות פיקוד העורף