השלב השני, כיתור העיר, הוא תרמית ופיקציה. לוחמי חמאס אינם נמצאים מעל פני הקרקע אלא במאות קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות, שם הם יכולים לנוע בחופשיות. עם כניסת צה"ל לעזה, חמאס יוכל לנוע לאזורים אחרים ברצועה, ולכן אין יכולת לכתר אותו. אין ספק שחמאס ישאיר בעיר לוחמים שיטמינו מטענים, יצלפו בחיילים ויגרמו לאבדות כבדות, כפי שהציג הרמטכ"ל בדיון הקבינט לפני מספר שבועות.
כיבוש שטח על ידי צה"ל לא יחסל את חמאס, רק פיצוץ המנהרות יוכל להכריע אותו. אולם, ישראל לא הכינה מראש אמצעים מתאימים לפיצוץ המנהרות, והכוחות המקצועיים לביצוע המשימה קטנים מדי. בשיחותיו עם מפקדים וחיילים מהיחידות המופקדות על פיצוץ המנהרות, הם טענו כי פוצצו פחות מ-10% מהמנהרות, ולא כפי שפורסם בתחילה. בעיה נוספת היא שאנשי חמאס מעורבבים באוכלוסייה האזרחית, ולצה"ל אין יכולת להבחין ביניהם.
בסופו של דבר צה"ל ייאלץ לנטוש את השטח בלית ברירה, מחוסר יכולת להחליף את היחידות הלוחמות ולאחר אבדות כבדות, וללא הכרעת חמאס. אז איש לא ירצה לחתום איתה על הסכם, בעוד שהיום עדיין יש אפשרות לכך.
לכיבוש עזה עלולות להיות השלכות הרות גורל: אבדות כבדות לכוחותינו, מותם של החטופים במנהרות, חמאס לא יוכרע, הצבא ינטוש את השטח ללא הסכם, בדומה למה שקרה בלבנון. ההשלכות על כלכלת ישראל יהיו קשות. ישראל תיתפס כמדינה מצורעת, ותסבול מחרמות כלכליים ותרבותיים ומאמברגו נשק. בשל מחסור תקציבי, לא ניתן יהיה לשקם את הצבא ולהכינו לאיומים המתגברים.
לסיכום, מדינת ישראל עלולה להגיע לשפל, עם ממשלה המתפקדת באופן שנראה חסר היגיון, לא מתואם, כאוטי ומנותק מהמציאות ומהצרכים של האזרחים.
התרעות פיקוד העורף