וכל זה קורה כשמערכת ההסברה של מדינת ישראל מוזנחת, ובאופן פושע - לא מתפקדת. נתניהו, שהיה פעם "מר הסברה" (הוא באמת מבין בזה ואשף בזה), חדל מלפעול למען הסברת המדינה ומושקע בהסברת עצמו; אין בקבינט דיונים אסטרטגיים בענייני זירת ההסברה והלגיטימציה; ו"מר הסברה" הוכתר השבוע על ידי הנשיא טראמפ כ"גיבור מלחמה".
תא"ל הגרי החליט, כפי שחונך, "להגדיל ראש" בעת מלחמה, וכעת המבקר מבקש להוריד לו את הראש. במקום לטפל ב"הסברת היתר" של דובר צה"ל ויחידתו, צריך המבקר לטפל במטה ההסברה הלא מאויש במשרד ראש הממשלה, בהיעדר משרד הסברה ראוי, בתפקוד מערכי ההסברה במשרד החוץ ועוד. השבוע חלפה בראשי המחשבה שמבקר המדינה מתניהו נבחר רק על פי שמו, ושהוא באמת מהווה מתנה לנתניהו.
לבני גנץ יש בעיה נוספת. הוא חולה במחלה שלי, שאני נגמל ומתרפא ממנה בהדרגה בשנים האחרונות: הוא רוצה שכולם יאהבו אותו, בכל מקום ובכל שעה. והמחלה הזאת מנעה ממנו לעצב ולהציג תעודת זהות פוליטית ראויה וברורה, פן חלילה לא יאהבו אותו מי שלא מסכימים איתו. גם אני הייתי כזה (ועודני מתמודד עם השאריות).
אם שמעתי, כשהייתי מפקד גל"צ, שמישהו בבית קפה ביקנעם עילית או בשווארמה של כחלון בנתיבות או במחסן הפלחה בנגבה, היה מדבר ביקורת על גלי צה"ל, שנתי הייתה נודדת עד שהייתי פוגש אותו ומסביר לו עד כמה הוא טועה. העיניים נשואות כעת אל גדי איזנקוט שנפרד מגנץ (כשהיו ביחד, כיניתי אותם בסתר "חומה ומגדל"). בכוחו להשפיע דרמטית על מבנה המפה הפוליטית, ולנתק חלקים מאותם 45 מנדטים שמרותכים בעוצמה לימין ומאותם 45 שמרותכים חזק לדופן מרכז־שמאל.
"אנחנו מאמינים בעם הזה, בכוחות העצומים הגלומים בתוכו, וסבורים שלמדינת ישראל ולתושביה צפוי עתיד מזהיר – ביחד. אין שמאל וימין, יש מדינת ישראל. ביחד נקפיד לא להחמיץ הזדמנויות אזוריות, ביחד ובהסכמה נערוך רפורמות, לרבות במערכת המשפט, ונכוון את ישראל לעתיד אחר".
זו יכולה להיות תרומתו של איזנקוט בזמן הנכון ובדרך הנכונה ועם שותפים פוטנציאליים לנפץ את גושי המתכת בשני הצדדים, להתיך אותם ולעצב אותם מחדש. וגנץ, אם לבסוף לא ייבחר ולא ייכלל בכנסת הבאה, יוכל להיות (אם יהיה מהפך) מועמד לא רע לנשיאות המדינה או לשגריר בוושינגטון. בשניהם הוא יעשה חיל.
אלמה, נכדתי הבכורה והאהובה, עולה לכיתה א'. היא גדלה וצמחה במהירות מול עיניי. מלאת חוכמה, בינה ודעת, סקרנית מאין כמותה, ומצפה בכיליון עיניים לעלות בבוקר לאוטובוס הצהוב עם הילקוט החדש שקנה לה סבוש בדרך לבית הספר בעין שמר. ואין לה מושג עד כמה אני מתפלל ומשתדל שיהיה לה ולבני גילה עתיד טוב במדינה האהובה שלנו. ואל תגלו לה, אבל אני מתרגש לא פחות ממנה. שנהיה טובים וראויים ושבת שלום.
התרעות פיקוד העורף