ממשלה לא מספיק "קרבית"
מי שנדהם ביום שלישי למשמע דבריו של שר המשפטים המכהן, שנזכר לפתע בכבודם של השופטים ושל מאבטחי בתי המשפט ועשה ״נו־נו־נו״ לגוטליב, יגלה את פתרון החידה בתוצאות סקר המתפקדים.
הקו שבחרה גוטליב הוא קו אנטי־ציוני מובהק, אך אין בו חידוש. היא פשוט אימצה את הנרטיב של ימין קיצוני אנטי־ממלכתי. בנקודות מסוימות, הנרטיב של הימין הקיצוני חופף את הנרטיב החרדי השולט במגזר ולו באופן רשמי. שני הנרטיבים שוללים באופן עקבי הכרה במדינה.
ההבדל הוא שההנהגה הרוחנית החרדית מנחה את חסידיה (הליטאים של היום כפופים להנחיות רבניהם כמו חסידים לכל דבר ועניין) לא להכיר במדינת ישראל בשל היותה מדינה חילונית.
מאידך, הפעילים המרכזיים של התנועה הכהניסטית נכון להיום ואנשי נוער הגבעות (נרשמת כמובן חפיפה בין שתי הקבוצות) אינם מכירים במדינה, משום שמבחינתם היא אינה ״התקפית״, נשלטת על ידי אליטות השמאל ומונעת מאזרחיה היהודים להגן על עצמם. גם מבחינתם, כמו מבחינת החרדים, המדינה היהודית אמורה להתנהל כמדינה תיאוקרטית אך המרכיב הלאומי מבחינתם גובר בחשיבותו על המרכיב הדתי.
שני הנרטיבים מעודדים שימוש בכינויים ״יודנראט״ ו״נאצים״ כלפי נציגי המדינה, שופטים ושוטרים. אשר לחיילי צה״ל, מפגינים חרדים אינם מהססים לכנותם ״נאצים״, ואילו נוער גבעות ידביק לחיילים את הכינוי רק כשהם מתעמתים ישירות עם הצבא. שני הנרטיבים התקיימו במשך עשרות שנים - הראשון, מאחורי החומות של האוטונומיה החרדית; השני, בשוליים של השוליים של החברה הישראלית.
אנטי־ציונות בבייס
מי שנמנע משימוש בנרטיב התוקפני האנטי־ציוני, נדחק לשוליים, כולל במפלגה הלאומית הליברלית (הליכוד).
יריב לוין הכריז על מהפכה לפי המסורת הקלאסית של מהפכנים לדורותיהם: בשורה למדוכאים. החלפת האליטות, פגיעה ב״פריבילגים״, דיקטטורה של הפרולטריון (קרי, ״ישראל השנייה״). אבל המהפכה שלו נתקלה בהתנגדות המונית ונבלמה. בשנה האחרונה היא אומנם חודשה, אך היא נתפסת בחלק הלוחמני יותר של הבייס כמקרטעת, ושר המשפטים הולך ומאבד את ההילה של מי שהניף את נס המרד.
טלי גוטליב חטפה את הדגל. היא מדקלמת את המסרים שאינם שונים מהמסרים של עוצמה יהודית ונוהגת בהתרסה שלא הייתה מביישת את איתמר בן גביר. אם חשבתם שהיא התנצלה בפני מאבטח בית המשפט שאותו כינתה ״יודנראט״ לאחר שהתברר כי הבחור עשה במלחמה האחרונה 400 ימי מילואים, אז חשבתם.
גוטליב אינה מתנצלת. ייתכן שלבן גביר יש ממה לחשוש: הצמרת המסתמנת של הליכוד עשויה להבריח מצביעים ממפלגתו. ואשר לשר המשפטים, שנזכר לפתע פתאום בכבוד השופטים - מי שזורע מהפכה משפטית, קוצר את טלי גוטליב.