כולנו יודעים כמה חכמים צריך כדי להוציא אבן שטיפש אחד זרק לבאר. אבל השאלה היא אם מתישהו אותם חכמים ואותו טיפש מגיעים למסקנה שהיה עדיף לא לזרוק את האבן, או שהם ממשיכים לזרוק עוד אבנים ולהגיד שהם צדקו כל הזמן.
האם הלקחים הופקו בקבינט? לפי הצהרות הקיצוניים בממשלה - ממש לא. הם ממשיכים לקשקש על הפסקת הסיוע ולא מסכימים לעסקה, כאילו לא קרה דבר. הם ממשיכים להבטיח כניעה של חמאס, שלא נראית כמו יעד ריאלי, או כזה שניתן להשיג בלי שישראל תשלם מחיר מטורף שאינה באמת מסוגלת לשלם: יחסיה עם חבר המדינות והעמים במערב.
ספטמבר השחור
השבוע אספנו את השברים אחרי קמפיין "הריגת העיתונאי" בעזה, אף שצה"ל הוכיח שמדובר בפעיל רשום של חמאס, ובחודש הקרוב כבר צפויים לנו שלושה אירועים חדשים. לאחרונה יצאה אזהרה של IPC, שמודד סטנדרטים של ביטחון תזונתי, שיש התדרדרות במצב התזונה בעזה.
לפני שנה, דוח של הגוף הזה הראה שבעזה אין באמת רעב, ובזכותו ישראל הצליחה להראות שהיא שומרת על החוק הבין לאומי ואינה מרעיבה אוכלוסייה. אבל הפסקת הסיוע במרץ, שכאמור לא לוותה בתוכנית הסברתית, התפוצצה לנו בפרצוף. האם הדוח החדש שייצא בחודש הקרוב יכריז על רעב? אם כן - שאלוהים יעזור לנו הפעם.
ברירת המחדל של חברי הממשלה ההו-כה-קשוחים היא תמיד להשתלח, והשאלה היא - לאילו תוצאות המדיניות הזו מביאה. היא בעיקר מציירת את ישראל כאלימה וחסרת עכבות, שעושה שימוש יתר בכוח, ועל כך בדיוק נשען כל הקמפיין האנטי-ישראלי. בעיה.
תתחילו להתכונן
גם במצב הקשה הנוכחי, ישראל יכולה להתמודד טוב יותר כשכל הגופים עובדים באופן מסודר ויעיל. אבל לצד הקיצוניות, בממשלה לוקים גם ביכולות מקצועיות. ההתמודדות בזירת התודעה לרוב מסתכמת בהתעלמות מהזירה הזו, ולכן מצבנו שם מתדרדר באופן כל כך מהיר.
מערך ההסברה היה יכול לייצר מענה הרבה יותר טוב, לוּ היו לו תקציבים ראויים שמאפשרים גם נגישות רחבה לאנשי מקצוע טובים. גם מדיניות ממשלתית ברורה ועקבית הייתה עוזרת - כשהמדיניות מעורפלת ומזוגזגת, קשה לייצר ממנה מסרים חדים.
משרד החוץ מתכנן להביא לארץ עד דצמבר 400 משלחות עם 5,000 משתתפים שיסייעו להפיץ את הנרטיב הישראלי. השאלה היא עד כמה ההתבטאויות הקיצוניות של השרים יתנגשו בנרטיב הזה.
מלבד שלושת האירועים שצפויים בחודש הקרוב, יש לנו עוד המון כאבי ראש. אחד מהם הוא איך להתמודד עם כל נושא ה"עיתונאים" שישראל מואשמת בהרג של 192 מהם. האם למשל שווה לחסל עיתונאי שהוא גם פעיל חמאס, אם אין מספיק מידע מרשיע לגביו?
כאב ראש נוסף קשור למה שבאמת קורה בעזה, מאחורי קמפיין הרעב הרצוף בפייק. כישראלים, יש לנו מעט מאוד אמפתיה לעזתים מאז שבעה באוקטובר, אבל ההרס שם אכן עצום ורב. צה"ל הורס הרבה מאוד מבנים, וגם אם יש לכך הצדקה מוחלטת, מתישהו תיכנס לשם המדיה הזרה, וחובה להתכונן לאירוע הזה מבעוד מועד.
צעד הכרחי ובסיסי הוא לגבש מדיניות שניתן להסביר בקלות, לחזק משמעותית את מערך ההסברה בתקציבים, ולאפשר לו להיות גורם מתכלל אמיתי. הממשלה טרם העבירה החלטה שנותנת למערך ההסברה את הסמכות להכתיב את המסרים לכל השרים והמשרדים, כדי שיפסיקו להשתולל וללהג על כל מה שבא להם.
התרעות פיקוד העורף