הליגה הערבית נגד חמאס, העולם דורש שינוי – וישראל מתמהמהת | דן פרי

הממשלה חייבת להפסיק להעמיד פנים שמלחמת נצח היא אסטרטגיה או שהרשות הפלסטינית עוינת כמו חמאס; המבצע בעיר עזה איננו אסטרטגיה אלא מלכודת - זו שחמאס הציב ב-7 באוקטובר 2023

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מפגינים למען עסקת חטופים
מפגינים למען עסקת חטופים | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה

זו איננה עסקת הכול-מול-הכול שרוב הישראלים והעזתים היו מעדיפים, אבל זו בכל זאת התקדמות. יתרה מזו, על אף מנגנון השלבים המתסכל - שישראל רוב הזמן היא שעמדה עליו - הכוונה היא לסיים את המלחמה בתום השלב השני, ומשתמע מכך שמה שנותר מחמאס עשוי להישאר בשלטון על חורבותיה המעשנות של מה שנותר מעזה.

צה''ל בעזה
צה''ל בעזה | צילום: דובר צה''ל

זו איננה העסקה המהירה שרוב הישראלים רוצים, והיא גם אינה מבטיחה סילוק מיידי של חמאס - שגם אותו רוב הישראלים רוצים, באופן מעט סותר. אבל היא מציעה דרך טובה יותר להיפטר מחמאס מאשר עוד שנה או שנתיים של לחימה.

ישראל צריכה להשיב בהתאם. עליה להתייחס ברצינות לעסקה, בתום לב, ולא לבזבז את ההזדמנות על ידי חידוש הלחימה באמצע התהליך (כפי שעשתה בפברואר). בראש ובראשונה יש להחזיר כל חטוף וחטופה הביתה. אם חמאס יכשיל בהמשך - זו תהיה סוגיה אחרת. אבל אם לא, יש להשלים את העסקה.

דונלד טראמפ בפגישה עם ולדימיר פוטין באלסקה
דונלד טראמפ בפגישה עם ולדימיר פוטין באלסקה | צילום: REUTERS/Kevin Lamarque

המבצע בעיר עזה איננו אסטרטגיה אלא מלכודת - זו שחמאס הציב בשבעה באוקטובר 2023, כששחט 1,200 ישראלים בידיעה שזעמה של ישראל יגרור אותה אל הבלתי-אפשרי. לחלופין, ייתכן שזה בלוף - שנועד להשיג בדיוק את מה שכבר הושג בהסכמת החמאס השבוע. אם כך - מה טוב.

האם הנתיב הזה אולי משאיר את שאריות החמאס בשלטון על חורבות הרצועה? אולי (ואולי לא - בהתאם לשיחות). איך שלא יהיה, השאיפה להיפטר מהארגון לחלוטין עדיין עומדת - אבל יש דרך טובה יותר.

במקביל מתכוננות צרפת ובריטניה להכיר במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, אך גם הן דורשות שחמאס ייעלם מן הזירה ושאפשר יהיה להשיב את הרשות הפלסטינית לשלטון בעזה. ארצות הברית, כמובן, חותרת לאותו כיוון. בזה טמון החידוש האמיתי של הרגע. עוד לפני שנתיים העולם השלים עם חמאס כשחקן דפוק אך אולי בלתי נמנע. היום הקונצנזוס האזורי והעולמי הוא שמאפיה ג'יהאדיסטיות אינה יכולות יותר להיות אפוטרופסית על הפלסטינים.

ארגון הטרור חמאס
ארגון הטרור חמאס | צילום: ללא קרדיט

ישראל צריכה לרתום את המומנטום הזה - לא לחבל בו. המסלול קדימה הוא כך:

על ארצות הברית לגבות זאת במנופי לחץ על ישראל, שממשלתה חייבת להפסיק להעמיד פנים שמלחמת נצח היא אסטרטגיה - או שהרשות הפלסטינית עוינת כמו חמאס (טענה מופרכת).

הפעם יש סיבה להאמין שזה יכול לעבוד. צווי הגיוס האחרונים של נתניהו אינם פופולריים. החמאס עצמו עומד מול לחץ חסר תקדים, והעולם הערבי אינו מתחמק עוד.

מלכודת המלחמה האינסופית ניצבת מולנו. אבל כך גם היציאה ממנה. אינני פוסל שנתניהו יבחר בדרך הנבונה. והוא בודאי יעשה זאת אם טראמפ יראה לו את הדרך. כאשר אלה השחקנים, האבסורד ברור; נסתרות דרכי האל.

תגיות:
חמאס
/
בנימין נתניהו
/
הפסקת אש
/
מלחמת חרבות ברזל
/
עסקת חטופים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף