לעניין ידיעת השפה משמעות רבה. כשמתרגמים דיאלוג בסרט, לדוגמה, תרגום נכון מביא בחשבון לא רק את המילים, אלא גם את הסאבטקסט של הדברים. חוקרי תרגום הדגישו שהתרגום איננו עוסק רק במילים, כי אם בהקשר התרבותי, והוא תמיד בעיני המתבונן. המידע עובר דרך עולם הידע והנפש של המתרגם. כל מתרגם, גם המקצועי ביותר, נושא עימו הטיות – דרך בחירת המילים, הדגשים והפרשנות.
אם ראש אמ״ן, היועץ הישיר לרמטכ״ל ולראש הממשלה בנושא מודיעין, אומנם אינו שולט בשפה הערבית, הוא מסתמך בעבודתו על פרשנות מתווכת, בלי לבחון את החומר הגולמי. הדבר עלול להקשות מאוד על מילוי תפקידו.
כעת, בואו נוסיף למשוואה את מילת הקסם, 8200, שהיינו כה גאים בה עד 7 באוקטובר הארור. ידוע שצה"ל משתמש גם בטכנולוגיה לתמלול שיחות ולתרגומן. תוכנה מתרגמת תחביר. לאלגוריתם אין רגישות לניואנסים. הוא אינו מזהה אירוניה או איום מרומז. אין לו עדיין יכולת לפענח הקשר תרבותי או אישי של טקסט ולהבין את הסאבטקסט.
אם זה אכן המצב, אפשר לתהות כיצד ממונה לתפקיד ראש אמ״ן אדם שאינו שולט בערבית. ואם כבר מונה, מדוע הוא לא טרח ללמוד ערבית היטב כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. הרי הוא זה שמציג את הערכת המצב המודיעינית לרמטכ״ל ולראש הממשלה. הוא מומחה־העל, הוא ראש אמ״ן.
אולי במסגרת השינויים שמוכרחים להתבצע תיקבע שליטה מלאה בשפה הערבית כתנאי סף למינויו של ראש אמ"ן. אחרת, הוא בבחינת עיוור שמוליך את העיוורים.
התרעות פיקוד העורף