הילדים האלה למדו במשך תקופה ארוכה בזום, בכיתות מאולתרות ביישובים רחוקים. הם נאלצו להיפרד מהחברים, להתרגל שוב ושוב למורים חדשים ולמערכת שעות שהשתנתה תכופות. התהליך הזה יצר משקעים רבים ופערים רגשיים, חברתיים ובעיקר לימודיים, שייקח זמן רב לגשר עליהם.
החזרה לכיתות מרגשת, אך מהולה בחששות. הצוותים החינוכיים, שגם הם חוו את אימת הפינוי, חוסר הוודאות והשחיקה, צריכים כעת להקים מחדש מערכת חינוך מתפקדת. במקביל, המחסור החמור בכוח האדם פוגע ביכולת לפתוח את השנה בצורה מלאה. גיוס מורים איכותיים לצפון הוא אתגר ידוע עוד הרבה לפני המלחמה.
עכשיו זו משימה אקרובטית עד בלתי אפשרית. נוצר מעגל קסמים: הרשויות מתקשות לגייס צוותי חינוך והוראה לפתיחת שנת הלימודים, ההורים חוששים להחזיר את ילדיהם למערכת חלקית, שחסרים בה מורים, מחנכות ויועצים חינוכיים, ומי שמשלם את המחיר הם הילדים שלנו.
לצד הילדים שפונו, במערכות החינוך בצפון לומדים עשרות אלפי ילדים שלא פונו מבתיהם, ונשארו במקומות מגוריהם בזמן הלחימה, תחת איום יומיומי של רקטות וכטב"מים, ללא יכולת להתרחק מהמרחבים המוגנים. הם נאלצו ללמוד במקלטים, או מרחוק. גם הילדים האלו חווים קשיים רגשיים ופיזיים ופערים לימודיים, שמצטרפים לפערים שנוצרו במהלך תקופה הקורונה.
זוהי אחריות המשותפת לכולנו. עתיד הצפון, כלכלית וחברתית, יעוצב בין השאר בשיעור הראשון ביום הראשון ללימודים. אחרי שנתיים מהקשות שידענו, הגיע הזמן להוכיח שגם בכיתה, כמו בחיים, אנחנו יודעים לקום – יחד.
התרעות פיקוד העורף