לפני שניגש לעיקר, חשוב לשים לב להבדלים בין התוכנית שאושרה באפריל לבין זו שמוצגת עכשיו. לפני ארבעה חודשים, קבע השר יעד ברור ושאפתני: בתוך חמש שנים ישראל חוזרת לעשירייה הראשונה במדדים הבינלאומיים בתחום החינוך המדעי; כיום, התקצר לוח הזמנים, והשאיפה היא להגיע לעשירייה הראשונה בעוד פחות משנתיים.
בנוסף, התקציב עליו הוכרז באפריל הוא 1.5 מיליארד ש"ח, וכעת, מדובר על חצי מיליארד ש"ח מבלי שברור מאיפה נובע הפער. בכל מקרה, חלק מהתקציב מבוסס על העברת משאבים מכיס אחד של משרד החינוך לכיס אחר, באמצעות תקציב גפ"ן. ליבת הפעילות במסגרת התוכנית, בשנת הלימודים הקרובה – כלומר, החל מעוד שבוע, כן? – היא בחטיבות הביניים.
הבחירה בחט"ב ברורה, שהרי המטרה היא לשפר הישגים במבחנים שנערכים בחט"ב, ובכך אין פסול. נסיון העבר מראה ששינויים מערכתיים בחינוך יכולים להתחיל מלמעלה למטה או מלמטה למעלה. עם זאת, כשהם מתחילים מלמעלה וקשורים ליעדי הישגים – החלחול שלהם לשכבות הנמוכות כרוך אף הוא בהתייחסות להישגים גרידא (חשבו, למשל, על האופן בו קידוש בחינות הבגרות חלחל לפיתוח מגמות ייחודיות בתיכונים, ומשם – לפיתוח מגמות ייחודיות בחט"ב, ובאופן כללי להתייחסות יתר בחט"ב לבחינות ולציונים).
התוכנית החדשה מכילה מילים גדולות ומושגים חדשים, כגון "פירמידת ה – STEM" (STEM הינו שם מקוצר למקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה), "מכינות ייעודיות ללימודי בינה מלאכותית", "קבוצות הייטק", ואפילו "STEM בין-תחומי מקדם הוגנות".
הפתרון של משרד החינוך לחוסר במורים מורכב משלושה חלקים בעייתיים: ראשית, עידוד אקדמאיים להשתלבות במסלולים מהירים להסבה להוראה. עם זאת, בהכשרה להוראה לא ייתכנו קיצורי דרך, והמסלולים להכשרה להוראה לא בהכרח מותאמים לשינויים הפדגוגיים אותם מעוניין המשרד לקדם. ללא שינוי עומק במערכת החינוך כולה, היכולת לגייס אנשי הוראה איכותיים שיחזיקו מעמד לאורך שנים ויקדמו את תלמידיהם בצורה משמעותית – נמוכה.
זאת ועוד, חלק מתקציב התוכנית יילקח מתקציב גפ"ן של בתי הספר. המנהלים יידרשו לנצל כ-4% מן התקציב העומד לרשותם לצורך לימודי העשרה בתחומי ה – STEM. בכך משית משרד החינוך מגבלה נוספת על אלו הקיימות לניהול התקציב הבית-ספרי, כלומר מחליש עוד יותר את מידת העצמאות של המנהלים.
הבעיות האלו מצביעות גם על הפתרון הראוי והרצוי, שאינו חדש כלל ועיקר: השקעה ארוכת טווח שתתחיל בגיל הרך ותתמקד בפיתוח חשיבה מתמטית ומדעית, לצד מיומנויות חשיבה ולמידה ומיומנויות חברתיות- רגשיות. המפתח מצוי, כמובן, בהכשרת מורים איכותית ובפיתוח מקצועי מתמיד, לצד הבטחת תנאיהם של עובדי ההוראה והגדלת העצמאות של המנהלים.
לעומת זאת, התוצאה הצפויה מן המהלך המתוכנן היא שגם במקרה הזה, החזקים יתחזקו והחלשים ייחלשו. מבחינת יעדי התוכנית, התוצאה הזו לא בהכרח בעייתית, כי במינון מסויים של שינויים כאלו – הממוצע עדיין יכול לעלות.
התרעות פיקוד העורף